מחזור גיוס:

אוגוסט 1960

אגמון אבינועם
אורון יוחנן
אנוליק איתן
בר עוז (ברזני) דני
ברקוביץ משה
גולדמן עמרם
זיביל יחיאל
זקס דוד
צור אמציה
שכביץ יואב

זיביל יחיאל

סטרליץ דבמפקד
עמוס ירקוניסגן המפקד

עמוס ירקונימפקד

נייאגו שמואל (סמו) 


מחזור ראשון של גיוס לסיירת שקד (יחידה 424) ישירות מהבקו”ם (בסיס קליטה ומיון) – אוגוסט 1960.
בשנה זו אגף כוח האדם בצה”ל אישר לראשונה לגייס עשרה חיילים ליחידה 424.

אגמון אבינועם, אורון יוחנן, אנוליק איתן, בר עוז (ברזני) דני, ברקוביץ משה, גולדמן עמרם, זיביל יחיאל, זקס דוד, צור אמציה, שכביץ יואב.

עד למחזור גיוס זה נקלטו בסיירת חיילים שגויסו אך לא סיימו מסלול ביחידות ההתנדבות של צה”ל כגון צנחנים, טייס, שייטת וכן חיילים תומכי לחימה כגון, קשרים, גששים, נהגים וכו’.
היחידה מנתה בתקופה זו בין 30-40 חיילים וקצינים ופעלה מבצעית בגזרת פיקוד הדרום, מאשדוד ודרומה עד העיר אילת. השטח היה מחולק לגזרות שבהם נערכו סיורי ביטחון שוטף ומארבים, עוינים במטרה למנוע פח”ע בישובי הדרום, גניבות וטרור חקלאי, וכמובן איתור וסיכול של חדירות אנשי מודיעין וסוכני צבא האויב מגבול עזה, מצרים וגבול ירדן.
עשרת החיילים שגוייסו ליחידה 424 באוגוסט 1960 עברו מיון קפדני. המיון והבחירה נעשה אישית על ידי מפקד היחידה דאז דב סטירליץ.
לאחר ראיון קצר ונוקב בחר דב בעשרת החיילים שבעיקרם היו קיבוצניקים ומושבניק אחד.
הקו המאפיין לדמותם של המגויסים “הטריים” היה הרצון לשרת במשימות קרביות מיוחדות. לאחר ראיון ותשאול והצגת המשימות והפעילויות של היחידה המסווגת ושיטות עבודתה המבצעי, הובהר על ידי מפקד שהיחידה הינה מיוחדת וסודית ביותר ודורשת אומץ ומאמץ לכל פעילות.
הקבוצה עברה טירונות יחד עם יחידות נבחרות של צה”ל, טייסים, חובלים, שייטת וכו’. לאורך כל הטירונות מפקד היחידה עקב באופן אישי אחר התקדמות האימונים, עם גמר הטירונות הוצבו החיילים בבסיס משמר הנגב. סגל המפקדים ביחידה נערכו לראשונה להעביר אימון מתקדם במשך שלושה חודשים. האימון המתקדם כלל אימוני חי”ר, חבלה, קשר, ניווט, סיורים והתנהלות בשטח מבצעי מורכב. כמו כן הועברו הדרכות לתפעול אמצעי לחימה רבים ומגוונים וגם כאלו שלא נמצאו בשימוש נרחב בצה”ל באותה התקופה.
כבר במהלך תקופת האימון המתקדם שובצו החיילים החדשים לסיורים מבצעיים שוטפים.
בתום הסיורים האימון נמשך כך שדובר היה על תקופה אינטנסיבית ומורכבת.
אימון הלוחם התנהל תחת פיקודו של סגן נדב נויימן (ז”ל), וגרשון וילן אשר קיבלו את הפיקוד על המגויסים החדשים. כאשר נעשו מאמצים רבים על ידי סגל היחידה להקנות משמעת “וצביון צבאי” יותר ממה שהיה נהוג ביחידה עד כה.
אך הדבר לא צלח, המגויסים קלטו מהר מאד את “רוח היחידה” ורוחה ונטמעו במנהגיה ובמנטליות של “הותיקים”. עם גמר אימון הלוחם התמנה עמוס ירקוני למפקד היחידה ודב סטירליץ עזב את היחידה.
תחת פיקודו של עמוס ירקוני, המפקד המיתולוגי והנערץ, התייצבה היחידה בהיבטי כוח האדם, נוספו קצינים וגויסו עשרה גששים אשר עמוס ירקוני איתר בשבטי הבדואים בצפון הארץ.
החיילים החדשים שהפכו ל”וותיקים” והקולטים של החיילים החדשים הבינו את רוח המפקד של עמוס שייחס חשיבות עליונה למבצעיות של היחידה ומשמעת ברזל בכל הקשור לנושאים מבצעיים ובד בבד הנחיל עמוס ליחידה את הצביון האנושי.
צה”ל הבין וראה חשיבות רבה לגיוס חיילים ישירות ליחידה לאחר הניסיון של המחזור אוג’ 1960 ובשנת 1962 גויסו עוד 12 חיילים ליחידה.
במקביל המשיכה יחידה 424 לקלוט חיילים מיחידות מובחרות, רוח “שקד”, פעילותה וצביונה הייחודי בנוף הצה”לי נוצרה על ידי עשרת החיילים הראשונים ממחזור 60 עם קורטוב של המשכת המסורת של וותיקי היחידה. כל זאת היווה נדבך יסודי ועוצמתי לגבי התפתחות הקשר של לוחמי שקד שנשאר לדורות, קשר חזק ומשמעותי שנמשך עד היום.

פעילות מבצעית 424- שקד

במהלך 61-63 מחזור אוגוסט 1960 נכתב על ידי דניאל בר – עוז (ברזני )

פברואר 1961 – הכור בדימונה

באופן שגרתי, נערך בכל בוקר סיור סביב הכור בדימונה. באחד הסיורים, צוות הסיור גילה באיזור שנסרק עקבות חשודים. הגילוי היה בסביבות 10:00 בבוקר. עלינו על עקבות של גמלים ושני אנשים. הגענו למיקום הגמלים ונראה שהפתענו את החודרים, שעה שביקשו ללגום קפה שהכינו ואלה נמלטו. סרקנו את האיזור לכל הצדדים, על מנת לאתר את נתיב הימלטותם. זה היה מעשה פליאה (כך ממש). החודרים חנו עם הגמלים במרחק של 50 מטר מפתח המכתש קטן, שקירותיו יצרו תהום עמוקה.
עד שעות הצהרים של אותו היום המשכנו לחפש עקבות וסימנים אך לא הצלחנו בשלב ההוא. לאור הקושי באיתור, הזעקנו עוד צוות נוסף לעזרה ובשלב מאוחר יותר הגיע מפקד היחידה, עמוס ירקוני, לתרום בחיפוש עקבות החודרים.
לאחר שעות רבות, במסגרתן לא הצלחנו לעלות על העקבות, גילו עמוס וסאלח אבן הפוכה (בצורה חשודה) על שפת המכתש. בשלב זה עמוס הגיע למסקנה שהחודרים קפצו לתוך המכתש (לעומק של 20 עד 30 מטר).
עמוס החליט להוריד שני חיילים, באמצעות חבלים, לבור ששחשדנו שהחודרים קפצו אליו, לא לפני שנתן הוראה – לא לירות בהם אם הם מרימים ידיים ונכנעים. אלא שכעבור מספר דקות נשמעו צרורות של קלצניקוב והם נורו במקום על ידנו.
אני באותו שלב שהיתי עם עמוס ירקוני בחפ”ק בצומת אורון. חיכינו שהצוותים יחברו אלינו. הצוות שהיה אמור להוריד את הגופות מהמכתש הגיע אל החפ”ק, מבלי להשיב את הגופות של החודרים. עמוס התרעם ונזף בקצין – על כך שהיה עליהם להביא עימם את גופות החודרים. עמוס ירקני החזיר אותו, בתגבור נוסף, להביא את גופות החודרים לפיקוד.
עמוס, בהסבריו מאוחר יותר, טען שקצין וחייל של צה”ל צריכים לנהוג באופן אנושי גם כלפי האויב בכך נתן דוגמא לתכונות הערכיות והאנושיות שהיחידה הייתה צריכה להתנהל בה.
אירוע זה השפיע מאוד על חיילי היחידה והיה אירוע מכונן אשר התווה דרך ודוגמא לרוח שקד המיוחדת.

מרץ 1961 מעלה מישר ק”מ 117 רצח אמנון לפשיץ נהג משאית.

הוזעקנו לכביש המוביל לאילת באזור מעלה מישר (ק”מ 117) בסביבות הצהרים של האחד הימים במרץ 1961, זאת לאחר שנודע כי פידאיונים ארבו לנהג ישראלי ורצחו אותו.
צה”ל, בפעם הראשונה, אישר פעילות מבצעית לסיירת שקד באמצעות מסוקים. מיד עם היוודע האירוע, הגיעו שני מסוקים למשמר הנגב, לאסוף 2 צוותים מהסיירת. על הצוות המתוגבר במסוק ראשון פיקד עמוס ירקוני (מפקד היחידה). ועל הצוות במסוק השני פיקד ינאי זקס (סגן מפקד הסיירת).
אני טסתי במסוק השני ותפקדתי כמקלען בצוות.
במהלך הטיסה, באיזור אירוע הרצח, בנחל קינן, זיהינו מהמסוק 7 פידאיונים. עמוס עם צוותו חסם את כיוון הבריחה לירדן, כאשר המסוק שלנו טס מעליהם בשעה שהם רצים ומנסים להתחבא. ינאי זקס נתן הוראה לירות עליהם מהמסוק וכך ביצעתי. פגעתי בשלושה מתוך השבעה.
לאחר מכן, נחתו המסוקים והחלה סריקה רגלית בוואדי. איתרנו את ארבעה האחרים ובאנו חשבון איתם.
על אירוע זה אמר עזר ויצמן: “יש יחידה בצה”ל שיותר מהירה מחיל האוויר וזאת סיירת שקד 424″.
אירוע זה היווה נקודת תפנית מהותית בפעילות המבצעית של הסיירת ומאותו אירוע ניתן היה להגיע לאירועים בזמן קצר יותר, במקצועיות וביעילות.
אני רוצה לציין כי אירועים מבצעיים רבים נעשו בתקופת שירותינו ביחידה, אך רציתי להדגיש שני אירועים אלה אשר מהווים דוגמא ומודל לפעילות של היחידה שהיא מבחינת דבקות במשימה והתפתחות המערך המנע לחדירות בגבול ובכך יצרה הסיירת הגנה על המרחב של פיקוד דרום.

פעילויות נוספות

1. שתי היתקלויות ותצפית על מתקן צאלים 500 – חוסלו 4 אנשי מודיעין מצריים.
2. מרדף ביר חפיר בהשתתפות (פצי בפעם הראשונה) על עקבות של שלושה פידאיונים.
3. בורות קדם דרומית – שתי היתקלויות.
4. רמת מטרד מטווח חי”ל אוויר – חבלה במתקנים.
5. סריקה באזור נחל סירפד (מקום הירצחו של יאיר פלד) – נתקלו בשניים וחסלנו אותם.
6. ב 302 התקלות שני אנשי מודיעין – חוסלו.
7. שתי היתקלויות באזור מבטחים – עקבות שלושה שנתפסו .
8. נחל שקמה זיקים העקבות הגיעו לגבול.
9. ערבה עין יהב רוכב על סוס – נתפס ונמסר לפיקוד.
10. נחל פארן – רוכבי גמלים חצו לירדן.
11. קציעות – ניצנה כניסות ויציאות פעמיים.
12. ביר חפיר יציאה וכניסה בהפוך.
13. סקירה ומרדף באזור רמת מטרד עד עובדת.
14. סריקה ומרדף באזור הירצחו של יאיר פלד.

על פי המידע שיש בידי בתקופת שירותינו פגענו במעלה מ-70 חודרים עוינים.
מתוך אותם 70, 14 מהפידאונים (בינהם מבריחים ואנשי מודיעין צבאיים) נתפסו ונוטרלו על ידי הצוות שאני השתייכתי אליו בפיקודו של פצי חלק מהזמן.

וידאו

גלריה

גלרייה

מחזורי גיוס נוספים

מה אתה מחפש?

הקלידו שאלת חיפוש

החיפוש יתבצע מיד

שלום

אשמח לקבל כל דבר מתקופתכם בסיירת שקד, עזרה ורעיונות נוספים
מוזמנים להעביר

ניר כהן
050-5642288
nirc0407@gmail.com

מלאו את הטופס

ואחזור בהקדם

לתרומה

בנק לאומי
סניף - 709
ע"ש - ארכיון לוחמי סיירת שקד
מס' - 020826/66

בתודה מראש
ניר