בן רפאל וויקטוריה. נולד ביום כ”ה בתמוז תש”י (10.7.1950) בתל אביב. למד בבית הספר “ארנים” שברמת אביב ובבית הספר התיכון בקיבוץ ברעם. בקיבוץ היה חבר בחברת הנוער. היה חובב ספורט (וביחוד כדורגל וכדורסל) ונטה חיבה לאתלטיקה.

משה גויס לצה”ל במחצית מאי 1968 והתנדב לשרת בסיירת “שקד”. היה חייל מצטיין ביחידתו ועל כך הוזמן לבית הנשיא לרגל יום העצמאות. בערב יום העצמאות תש”ל כתב נשיא המדינה, מר זלמן שזר, כי שמע מפי מפקדו, שמשה הצטיין במילוי תפקידו בצה”ל ונכלל ברשימת החיילים המצטיינים לשנת תש”ל. “חובה נעימה היא לי”, כתוב במכתבו של הנשיא, “להביע לך היום, בפרוש חג העצמאות העשרים ושניים למדינת ישראל, את הערכתי לתרומתך, שתרמת להגברת הביטחון של המדינה ואזרחיה. לך בדרכך זו והיית למופת לחבריך במילוי החובות, להבטחת שלום ארצנו ולהרמת קרן ישראל”. את מכתבו מסיים הנשיא “בברכת חזק ואמץ”. אור ליום ח’ בסיון תש”ל (11.6.1970) נפל משה בקרב בתעלת סואץ, בהסתערו על עמדה מצרית בגדה המערבית של התעלה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.

נשיא המדינה שלח מכתב למשרד הביטחון, שבסופו נאמר: “כבוד הנשיא נחרד לשמוע כי סמל משה בג’איו, אשר זה לא מכבר התארח בבית הנשיא, נפל בקרב וביקש למסור את תנחומיו האישיים למשפחה השכולה”. מפקד היחידה כתב במכתב תנחומיו להוריו: “הפשיטה בה נפל משה, בוצעה בהכרה מלאה שפעולות יזומות מצידנו יקטינו במידה רבה את פעולות האויב וכתוצאה מכך, את מספר נפגעינו בעתיד. בנכם ידע את הסכנה הצפויה לו ובהכרה ובהתנדבות ביצע את המוטל עליו. גאים אנו על חיילים שכאלה”.