בן אשר ולאה מניצולי השואה ויוצאי “החלוץ”, אשר עלו כמעפילים בתום מלחמת העולם השנייה, דרך מחנות קפריסין לאלונים. נולד ביום י”ב באב תש”י (26.7.1950) בקיבוץ אלונים בעמק יזרעאל. למד בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון אשר במקום. לאחר שסיים את לימודיו התנדב לגרעין בנים בקיבוץ גולן. הוא היה עלם תוסס, מלא חיים ואוהב מוסיקה. אהוב היה על חבריו ונוכחותו השרתה עליהם שמחה ועליצות.

בראשית פברואר 1969 גוייס לצה”ל יחד עם חבריו והתנדב לשרת בסיירת שקד, אחרי הטירונות סיים קורס מ”כים והדריך ביחידה. בתקופת שירותו נפצע פעמיים. הוא השתתף בפעולות בתעלה ומעבר לקווים. לאחר שהחלים מפצעיו חזר ליחידתו. אור ליום ו’ בכסלו תשל”ב (24.11.1971), שבועות אחדים לפני תום תקופת שירותו בצה”ל, מצא את מותו בעזה, בעת מילוי תפקידו כמפקד. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בקיבוץ אלונים.

מפקד יחידתו כתב במכתב תנחומים למשפחתו: “רצונו העז להישאר עם חבריו בקו הקדמי, למרות זכותו לשרת במקום קל, היה דוגמא לחבריו על מושג ההתנדבות. עם נפילתו אבד לנו לוחם עז, בעל נסיון קרבי. כולנו אתכם באבלכם הכבד”. מפקדו הישיר ספד לו על הקבר: “אהרן היה אחד החיילים הבודדים ביחידתנו, שהתנדב שלוש פעמים. פעם ראשונה – בעת התגייסותו לצה”ל, כאשר בחר מרצונו לשרת ביחידה מבצעית, הפועלת בתנאים קשים; פעם שניה – לאחר שנפצע בעת פשיטת צה”ל מעבר לתעלה במארס ;1970 ובפעם השלישית – כאשר נפצע בעת היותו במארב, ממטח ארטילרי, בקו התעלה. בכל פעם לאחר שנפצע ניתנה לו האפשרות לשרת במקום יותר קל, פחות מסוכן. אולם תמיד בחר, התעקש ושכנע להישאר עם חבריו בקו הקדמי. היה חייל אמיץ, שחיפש את האתגרים ומצאם – – – “.

לאחר שנפל הוצאה לאור חוברת לזכרו, הנקראת “אהרוני;” בעלון המועצה האזורית “קישון” מובאים פרטי חייו ודברים לזכרו; בעלון “הנוער העובד” של הקיבוץ הועלה זכרו; ב”דבר הפועלת”, גליון מארס 1972, נכתבו דברים לזכרו.