סמל

לוין ישראל

בן קרסל ושמחה
torch180x250
נפל ביום כ"ח בחשון תשל"א (26.11.1970)
בן 22 בנופלו
מקום מנוחתו בית העלמין האזרחי שפיים
האירוע: נפל במילוי תפקידו
200px Badge of the Israel Defense Forces.new .svg

סיפור חייו

בן שמחה וקרסל. נולד ביום ל' בכסלו תש"ט (1.12.1948) בקיבוץ שפיים. למד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון שבקיבוץ ונתחבב על מורו וחבריו לכיתה. ישראל אהב מאוד לטייל, בייחוד בשיעורי הטבע שהיו חביבים עליו. הוא ראה הרבה ושאל הרבה, והביא לבית ההורים פרחים וצמחים מטיוליו הרבים. הצטיין בספורט וכחבר בקבוצת הכדורגל של "הפועל" שפיים, נעשה אחת הדמויות הבולטות, עד פירוקה של הקבוצה. על הישגיו בספורט זכה לאות הספורט ולתעודת הצטיינות. ישראל נשלח על ידי חטיבת הבנים לקורס מדריכים ולאחר הקורס הצטיין בהדרכת אחת מכיתות היסוד בבית-ספרו. באוגוסט 1967 נתקבל כחבר למשק יחד עם בני מחזורו. חברות זו חלה על רקע מלחמת ששת הימים וקבלתו כחבר שימשה נקודת מפנה בחייו ונתנה לו דחיפה ותמריץ בעבודתו. בספטמבר אותה שנה יצא לעזרת קיבוץ אייל, שהיה קיבוץ צעיר. אחרי כן קיבל ישראל אחריות לענף גדול וניהל אותו יפה. הוא היה בחור מלא מרץ וחיוניות, שחיוך תמידי משוך על פניו.

ישראל גויס לצה"ל בראשית מאי 1968 והוצב ליחידה קרבית בחיל הרגלים, חטיבת "גבעתי" וטכנולוגיה ואחזקה. אז עזב את אייל, את בית הוריו ואת חבריו בשפיים. הוא שירת באחת הסיירות המעולות ושם רצה לתרום את מיטב יכולתו, ואכן היה חייל טוב, אמיץ ונאמן. את תקופת הטירונות עבר בהצלחה ואחריה השלים קורס מ"כים ולבסוף קורס תול"ר. היה בו מיזוג נפלא של חדוות חיים עם רצינות ותמיד בחר באתגרים ובמשימות קשות לביצוע. בתקופת שירותו פגש את אשתו לעתיד ובשלהי אוקטובר 1970 נשא אותה לאישה. אור ליום כ"ח במרחשון תשל"א (26.11.1970), כחודש בלבד לאחר נישואיו, נפל ישראל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ שפיים.

סגן מפקד יחידתו כתב לרעייתו: "כאשר מתקשרים לאדם, ובמיוחד לגבר כישראל, אין במלים הכתובות כדי לבטא את אשר הלב מרגיש, ולו יהיו המלים מזער מאשר חשים אנו, חייליו ומפקדיו בלבנו. הכרתי את ישראל מראשית שירותו בצבא. חייל ואדם שתכונותיו מאפיינות חייל, לוחם ואדם. אלה היו נחלתו. שליו וקר רוח היה, ידיד אמיתי לכל אדם, ודווקא במצבים קשים ביותר היה מתעלה ומשתחרר ממעצורים. היה צוחק לפגזים, נוסך בחבריו ביטחון ואמון. בימי השגרה, כאשר הפלוגה נודדת מהערבה לתעלה היה ישראל, במרצו וכשרו לאירגון, מארגן, פוקד, לוחם ובכל אלה עשה מעל לנדרש ממנו ומעבר לו. לזכותו היתקלויות רבות באויב, בזכותו ובזכות חבריו – התוצאות, שהן המכות שהנחיתו על האויב. הוא היה ראש וראשון ללוחמים. בזכותו ובזכות חבריו עוצבה דמות הלוחם ביחידה. . .".

קיבוץ שפיים הוציא לאור חוברת לזכרו בשם "שרוליק".

גלריה

מה אתה מחפש?

הקלידו שאלת חיפוש

החיפוש יתבצע מיד

יצירת קשר

אשמח לקבל כל דבר מתקופתכם בסיירת שקד, עזרה ורעיונות נוספים
מוזמנים להעביר

ניר כהן
050-5642288
nirc0407@gmail.com

מלאו את הטופס

ואחזור בהקדם