מבצע סרג'נט

 

אברהמי מוסאמפקד
ורטש שמוליקקשר
גולדשטין גרשוןררנט"יסט
קונשטוק קוביבצוות
שבתאי אריקבצוות
אויסלנדר רוןבצוות
קרן שרוןבצוות
קורנברג זאבחובש

 

חן (פצי) אמציהמפקד
גוטהלף משהקשר
פסחוביץ יואבררנט"יסט
קרספי יוסיבצוות
מיכאלי גביבצוות
רייך יונתןבצוות
שני (זיידן) מאירבצוות
גור מנשהבצוות
גולן (לוי) יואבמפקד
לוסטינגר שמוליקקשר
בוטנסקי מומיררנט"יסט
מורג (ברין) נדבבצוות
דנציגר עוזיבצוות
תורג'מן יעקבבצוות
אמיר (אמר) שמעוןבצוות
גזית עמוסחובש
אנקר דנימפקד
פלד (פרידמן) דודסגן מפקד
בן נון נסיםררנט"יסט
אפשטין דניבצוות
בג'איו משהבצוות
בירנבאום יוסיבצוות
הלפרין ישראלבצוות
יוסטינג אמנוןבצוות

 

רהב (וולף) דנימפקד
 קשר
  
  
  
  
  
  
רם אליעזרמפקד
גולן (אשנפלד) יהודהק.אג"מ פיקודי
  
  
  
  
  
  

10 מרץ 2021

 

מבצע סרג'נט – פשיטה מעבר לתעלת סואץ-1970

מאת : דניאל אנקר מפקד כוח פלגה ג'

נזכור,

נזכור בגאווה את זכרם של: דני אפשטיין מאלונים, ויוסי בירנבוים ממעוז חיים, מפלוגה ג, שנפלו לצידנו, במבצע זה. יהי זכרם ברוך.

בשלבי ההכנות לפשיטה מעבר לתעלה, הייתי מ"פ אימון לוחם של מחזור נובמבר 69, במחנה ערד, של היחידה הצמוד לעיר ערד.

קבלתי טלפון ממפקד היחידה דני וולף, להתייצב בבקר שלמחרת בבסיס חיל אוויר בחצרים, משם אטוס לבלוזה להצטרף לפשיטה כמפקד כוח של פלוגה ג' ביחידה.

לקראת הצהרים נחתתי בבלוזה והצטרפתי ליחידה בדקליה.

נפגשתי עם דני וולף שנתן לי תדרוך כללי על הפשיטה המתוכננת. היו לי מספר השגות עליהם דברתי עם דני וולף, כשבועיים שלושה לפני התאריך המיועד בהם אמרתי לדני, שאם עומדת להיות פעולה מעבר לתעלה, אימון לוחם שאני מפקדו בערד, הוא הכוח הפלוגתי הטוב ביותר והמאומן ביותר ביחידה והוא שצריך לבצע.

סגל הפיקוד של אימון הלוחם היה מעולה ומחזור הגיוס של נובמבר 69, היה מהטובים שהיו בשקד. יותר מכך, זו הייתה פעולה ראשונה של שקד ושל צהל מעבר לתעלה והייתה חשיבות גדולה שהביצוע יהיה מושלם.

צר לי עד היום שהדברים התפתחו אחרת. בהמשך אותו יום נפגשתי עם יואב גולן ז"ל שהיה מפקד הכוח המקביל בחציית התעלה. הוא פנה צפונה ואני דרומה.

את יואב הכרתי מתקופת הסדיר ביחידה, הוא התקדם להיות מפקד מעולה והוא הפגיש אותי עם הלוחמים עליהם הייתי אמור לפקד, ביניהם  הקצין דוד (פרידמן) פלד, שהיה סגני בפשיטה.

קיימתי שיחה עם הצוות שנבחר למשימה מפלוגה ג', הם עשו עלי רושם טוב והייתה לי תחושה של "אנחנו נעשה את זה הכי טוב שניתן"

קיימתי שיחה עם דוד (פרידמן) פלד שהיה סמ'פ בפלוגה ג' ובפשיטה זו היה סגני. דוד הגיע לשקד מהצנחנים כקצין. כבר בשיחה זו הרגשתי שהוא אחד משלנו ויחד נביא הצלחה במבצע זה.

המשימה בסרג'נט הייתה לחצות את התעלה, לנוע על ציר האו"ם הצמוד לתעלה דרומה, לפגוע ולחסל את כל כוח מצרי שנתקל בו בציר התנועה, זאת אחרי תקופה שבה תקפו המצרים את כוחותינו בסיורים לאורך התעלה, בדרך לטמפו. המעוז הצפוני ביותר.

בשעות של אחר הצהרים, עלינו על זחלמים ויצאנו לציר הצמוד לתעלה, בדרך צפונה מקנטרה לנקודה בה נחצה את התעלה.

הזחלמים  עברו למהירות נמוכה ואנו קפצנו תוך כדי תנועה כך, שכל תצפית מצרית אם קיימת, לא תבחין ותזהה שמתוכננת פעילות במקום, והזחלמים המשיכו לנוע צפונה.

ריכזתי סביבי את צוות הלוחמים, הם היו במורל גבוה ונתנו לי תחושה טובה. היינו על מדי הגומי שקיבלנו מחיל הים. עשינו הכנות אחרונות לקראת חציית התעלה. במשך מספר ימים לפני הפעולה הייתה תצפית מודיעין של פיקוד דרום יום ולילה על נקודת החצייה. נקודת חציית התעלה-מכשול מים, היא קריטית במידה ויגלו אותנו במים- נכשלנו.

שני צוללנים מיחידה 707 של חיל הים העבירה בצלילה כבל חזק אותו קשרו לפיתה (עמוד בטון עליו נקשרות אוניות בתעלת סואץ), כך התקבל כבל שנמתח על פני שתי גדות התעלה, ועליו קשורים הלוחמים במעבר לגדה המצרית.

בשעה שהכנת הכבל הושלמה, עלינו על הסוללה  בדרך למים.

הכוח של יואב גולן היה הראשון והכוח שלי מאחוריו, לכל לוחם ישנו כבל הקשור לגופו, שבקצהו וו סנפלינג מתכת המתחבר לכבל שהניחו הצוללנים. המרווח בין לוחם ללוחם 5 מ'. רוחב התעלה 220 מ'. 

משך זמן המעבר של שני הכוחות היה כשעה. שלב זה בפעולה הינו קריטי ביותר, אם האויב יפתח באש כשאנחנו במים, נפגע כברווזים במטווח. שלב זה עבר בהצלחה מרובה. נפגשתי עם יואב גולן, נפרדנו כל אחד למשימתו בחיבוק ולחיצת יד חברית. 

התייצבתי בראש הכוח שלי והתחלתי בתנועה, של לא יותר מ 100 מטר.

פתאום נפתחה אש מאחורי, מכיוון הכוח של יואב. הפקודה המקדימה הייתה  שאם אחד מהכוחות ניתקל , הכוח השני ממשיך במהירות במשימת בתנועה למגע לטווח של 1 ק"מ מנקודת החצייה.

התחלתי לנוע בריצה שהכוח מאחורי, אני לוחץ עליהם לנוע במהירות, רק כך במגע התקפי מהיר, נצליח לחסל כוח מצרי, שיפתח עלינו באש. מהרגע שהפעולה הפכה רועשת אבד גורם ההפתעה. סביר להניח שהאויב יפתח ראשון באש בין אם הוא שוכב במארב ובין אם הוא מגיע כתגבורת לאזור התקרית בנקודת מעבר התעלה, של יואב.

אני ממשיך בתנועה מהירה, עובר את נקודת גבול הגזרה הדרומי, שהייתה עמוד חשמל ישן ( שלא ראיתי אותו בלילה החשוך), הקשר צועק לי "אנקר רוצים אותך בקשר", אני מתקרב לקשר, מכשיר הקשר אינו עובד, לפתע אני שומע קריאות, צעקות מכיוון כוחותינו במזרח לתעלה של רם אליעזר שהיה סגן מפקד שקד. "אנקר תחזור דחוף, יואב נפגע והוא צריך סיוע". אין לי דרך לענות לרם אליעזר, כי צעקות מצידי יגלו את מקומינו וקשר אין לנו.

הכוח מכונס לידי, אני מוודא שכולם בסדר, מוסר להם שלכוח של יואב יש נפגעים ואנחנו דוהרים חזרה במבנה קרבי.

חששתי שהכוח של יואב יחשוב אותנו לאויב ויפתח עלינו באש.

ניסיתי להבין מה קרה ליואב והיכן הוא ומה המרחק והכיוון ממנו יורים. אמרו לי מצפון, מרחק לא גדול. לא ראינו עמדות או מתחם בצילומי אוויר וגם תצפית הפיקוד על אזור חציית התעלה לא זיהתה עמדות או בונקר מבוצר כל שהוא.

נכנסתי לתעלה רדודה צמוד לכביש האו"ם, הכוח מאחורי והתחלתי לנוע צפונה, בהנחה שאם יש אויב נגיע אליו.

עברתי כ 8 מ', פתאום צרור לעברי לרגלים, אני ממשיך וצרור נוסף נורה. אני לא מזהה מאיפה הירי, היות ולא היו כדורים נותבים, אני מרגיש שנפצעתי ברגלים, לא ניתן לראות פגיעות כי אני עם בגד גומי. הגומי לוחץ על הרגלים, כך שגם אין בריחת דם ואינך רואה פציעה. 

קראתי לדוד  (פרידמן) פלד הסגן שלי בפשיטה וסיכמנו שדוד יתקדם עם 3 לוחמים באיגוף ימני עד לעמדה המצרית, ואני אשאר במקום ואתן להם, רתק עם שאר הכוח. כאשר הכוח של דוד יגיע לקרבת העמדה המצרית, הוא ישליך 4 רימונים, ויסתער. פיצוץ 4 הרימונים, יהיה הסימן בשבילי לחדול ירי ברתק.

הקשר אומר לי "אנקר תמתין, מטוסים שלנו בדרך לתקוף את האזור ממנו יורים". אני שואל איך הם יזהו את היעד, אין לי מי שיטווח  אותם ונותן להם נקודת ציון למטרות ואז אומרים לי תעיף מבט לצד הישראלי של התעלה ממזרח לנקודת החצייה, אני רואה מוט בגובה כ-10מ' ופנס בראשו, שאומר לטייס מערבה בקו ישר, הוא יכול לפתוח באש בגבול הגזרה, כשהוא יורה רק צפונה והוא חייב להיכנס לתקיפה מדרום לצפון בלבד, כך שלא יהיה ירי על כוחותינו.

כעבור מספר דקות, הופיעו 2 מטוסי סקייהוק בגובה נמוך ביותר. נכנסו לתקיפה תוך ירי רקטות שכל אחד מהם מבצע גיחה נוספת בחימוש כבד ביותר.

שילוב חיל אוויר בפשיטה , השאיר עלי רושם אדיר, שיטת ההכוונה של הטייסים , הדיוק הכירורגי והפגיעה באזור אותו זיהינו כיעד, היו מרשימים. 

כשהסתיימה תקיפת חיל האוויר, התחלנו בתקיפת העמדה המצרית.

דוד והכוח שאיתו, עשו עבודה מצוינת כפי שסוכם בינינו.

הירי של דוד  והכוח שאיתו היו במרחק של כ 15-20 מטרים ממני.

בשלב זה כבר הרגשתי חלש מאיבוד דם בפציעה, כשפסקה האש, צעקתי לדוד שאני בדרך אליו, נכנסתי לתעלה שבה נפצעתי והמשכתי לעבר דוד, עברתי ליד עמדה וחיסלתי חיל מצרי שהיה בעמדה, כפי הנראה זה החייל שירה לכיוון שלנו. התקרבתי לדוד ואני רואה בונקר לרוחב כביש האו"ם, באורך  של כ 8 מ' ורוחב כ 6 מ'.

היו שם מספר חיילים, חיסלנו אותם. בשלב זה התחיל ירי מרגמות מדויק על אזור החצייה  משני עברי התעלה, התפנינו בסירות זודיאק  605 של הנדסה ימית, מסוק שנחת צמוד לתעלה, לקח אותי לטיפול ראשוני בבלוזה ומשם בהמשך לסורוקה.

בקרב הזה נפגעתי מ 7 כדורים ברגלים, אך למזלי הרב, הכדורים נכנסו ויצאו ונשארו לי רק רסיסים.

היום במבט לאחור אני חושב שכל הצוות בפיקודי עם דוד סגני, נלחמנו ברמה גבוה ואיכותית ביותר.

                            סיפורו של אליעזר רם סמג"ד סיירת "שקד"

                               מפקד החפ"ק הדרומי במבצע סרג'נט

בעקבות פעולות חדירה של כוחות מצריים לשטחנו, והנחת מארבים לכוחותינו, הוחלט על מבצע של חציית התעלה מערבה ופגיעה בכוחות המצרים. אלוף הפיקוד אריק שרון, החליט שהמבצע יבוצע על ידי סיירת "שקד". המבצע תוכנן להתבצע בשתי נקודות חציה נפרדות, על הצפונית פיקד דני רהב (וולף) על הדרומית פיקד אליעזר רם, בכל נקודת צליחה 2 צוותים כל צוות 8 לוחמים. בדרומית צוות בפיקוד יואב גולן (לוי), וצוות בפיקוד דני אנקר. מיד בקבלת הפקודה, החלו בסיירת באימונים, מיקמו על הסוללה צוותי (הנבלה) לתצפית על אזורי הצליחה לקבלת מודיעין, הצוות יצא מהשטח לפני תחילת המבצע.

רם מספר – לרשותי עמדה פלוגת טנקים, וגדוד תותחים 155 מ"מ, בשעות הצהרים של יום המבצע לקחתי מפלוגת הטנקים את מ"פ וסמ"פ עם שני הממ"מים, את מג"ד הארטילריה עם הקת"ק, ומפקד יחידת 707. נסענו באור יום להכין את הכוחות לצורך הסיוע והחיפוי. התוכנית היתה שמח' טנקים אחת מתמקמת 200 מ' צפונית לנקודת הצליחה ומח' אחת 200 מ' דרומית לנקודת הצליחה, הדבר נתן לנו מרווח של 400 מ' יואב תוכנן לנוע צפונה ודני דרומה. באותה הזדמנות יזמנו יום קרב כדי שתהיה אש ארטילרית בשטח וכך יכולנו לטווח את גדוד הארטילרי לאזור הצליחה דבר שיפשר לו לטווח את האזור ולתת מענה בזמן הצליחה במידה ונצטרך, יחד עם מפקד יח' 707 סימנו את אזור הצליחה כאשר יגיעו בלילה והיכן לפרוס את הכבל לצליחה. תקענו יתדות בשטח עם פנסי סימון  לטנקים היכן לפרוס בחושך. לבלוזה הגיעו שני מסוקים עם צוות רפואי במידה ויצטרכו פינוי מוסק. הטנקים נכנסו כשעתיים לפנינו כדי שהמצרים לא יזהו שהולך להתבצע משהו אנחנו הגענו בסביבות 22:00, החברה של 707 עברו את הסוללה, מתחו את הכבל לצד מערב, ותפיסת נקודת אחיזה, הכוח של יואב עבר ראשון ודיווח לי שהגיע, והמתין לכוח של דני שיעבור, הכוחות התחילו לנוע, יואב צפונה ודני דרומה, לא עברו כשתי דקות והכוח של יואב נתקל בעמדה מצרית (עמדה שלא זוהתה בתצלומי האויר, ועל ידי התצפיות), נדב ברין דיווח לי על נפגעים, הוראתי לו לעצור במקום ולהשמיד את העמדה שיורה, קראתי לדני בקשר אך הוא לא ענה, עליתי על הסוללה וצעקתי לדני לעצור ושיחזור מאחר והכוח של יואב נתקל, צעקתי לו להדליק את פנסי הזיהוי ושיחבור אל הכוח של יואב, והודעתי לנדב שהכוח של דני נע לקראתם, הכוח של דני נע לקראת יואב, ואז דני נפגע גם הוא מאותה עמדה, הצוות של יואב שנשאר במקום שימש עכשיו ככוח רתק, דוד פרידמן סגנו של דני אנקר, מבצע תנועה לעבר העמדה היורה, תוך כדי תנועה נפגעים דני אפשטין ויוסי בירנבאום, משה בג'איו מסתער על העמדה ומחסל אותה. נתתי הוראה להדליק את פנסי הכתף שהיה לכל אחד לכיוון מזרח, ברגע שהדליקו נתתי הוראה למ"פ הטנקים שהרתק הצפוני יפתח באש, וכן לגדוד הארטילריה. נתתי הוראת פינוי לכוחות, למפקד 707 הוראתי שהוא אחראי על הפינוי שיספור שלא נשאר אף אחד בשטח. נתתי הוראה לרתק הדרומי לפתוח באש על כל תנועה של רכבים שהתחילו לנוע מדרום. קבלתי הודעה ממפקד 707 שהיה בגדה המערבית שמצבו של יואב חמור מאוד, יואב הגיע בסירת החילוץ הראשונה, כבר בזמן התנועה של הסירה מזרחה, בקשתי ממסוק החילוץ להגיע בדחיפות, המסוק המריא והגיע לאזור, עקב כמויות האש הגדולות שהמצרים הפעילו, סרב הטייס להתקרב ולנחות באזור, אריק שרון ששמע את הוויכוח שלי עם הטייס התערב ונתן הוראה לטייס לבצע בדיוק מה שאני אומר לו, לנחות למרות האש הכבדה, שלחתי מספר חברים שהיו איתי בחפ"ק כ-100 מ' דרומה שיסמנו לטייס היכן לנחות ואחרים העלו אותו מהתעלה (עליה תלולה מאוד), בצענו פינוי מהיר למסוק, הרופא במטוס ביצע בשטח ניתוח לפתיחת כניסת אויר ולמעשה בזכות המסוק הזה יואב המשיך את חייו.

לאחר שהוכרעו וגורשו מסיני במלחמת ששת הימים, יכלו המצרים לפתוח במלחמת ההתשה. וזאת בזכות העובדה שצה"ל פעל בטמטום ופרס את כוחותיו בצמוד לתעלת סואץ. פריסת המוצבים בטווח של כ=200 מטר מהאויב המצרי אפשרה לו – למרות תבוסתו הקשה זמן קצר לפני כן – להילחם בצה"ל כשווה מול שווה. וזאת בזכות המרחק המזערי בין הכוחות, שאפשר לאויב להביא לידי ביטוי – וביעילות – מסה של כלי נשק טקטיים (רובים, מקלעים, מרגמות 82 מ"מ ו=RPG) בלי לחשוש מכיבושים ישראליים נוספים.

שיא הטמטום שייך ללא צל של ספק להקמתם של שלושה מוצבים מצפון לעיר קנטרה. משום שכל השטח ממזרח ומצפון למוצבים היה ביצה אחת גדולה, למעט דרך עפר שנסללה לאורכה של תעלת סואץ. מהר משנתן הפכו המוצבים מטרה אטרקטיבית בעבור המצרים, וצה"ל השקיע מאמץ אדיר כדי לשמר אותם. מדי יום יצאנו לעת שחר לפתיחת הציר, ובעקבותיו שיירת כלי רכב שהובילה מזון, תחמושת, חלפים וכוח אדם לתגבור כוחותינו המותשים. בעקבות פעילות המצרים, שכללה ירי יום=יומי כבד של אש נק"ל ושל אש ארטילרית בליווי פשיטות ואף פיצוץ אונייה בנמל אילת, הוחלט לצלוח את התעלה ולבצע פשיטה אלימה כדי להרתיע את המצרים. מטרה משנית של המבצע הייתה לרכוש ניסיון בצליחת מכשול מים.לאחר איסוף מודיעין הוחלט שהצליחה תבוצע בין הקילומטר ה=28 לקילומטר ה=30 מדרום לפורט=סעיד – אזור שבו היו למצרים עמדות חפורות שהתנשאו מעל לגדת התעלה. בעורפן של העמדות המצריות עבר כביש סלול ומישורי (שנודע בשם כביש האו"ם) ברוחב של ארבעה מטרים, ובצדו השני תעלת המים המתוקים.

בהתאם לפריסת הכוח המצרי ולתנאי השטח גובשה התוכנית המבצעית. עיקרה של זו היה ששני כוחות (16 לוחמים בכל כוח) יצלחו את התעלה בו=זמנית ובחשאי בשחייה ובאמצעות כבל. הכוח הצפוני – בפיקודי – יועד לצלוח בק"מ ה=28, והכוח הדרומי, בפיקודו של יואב לוי=גולן (לימים אל"ם) – בקילומטר ה=30. לאחר השלמת הצליחה אמור היה כל כוח צולח להתפצל לשני כוחות משנה בני שמונה חיילים כל אחד. לנוע צפונה ודרומה – במטרה להיתקל בכוחות אויב, ולהשמידם.

ההכנות של סיירת שקד כללו תרגולים רבים על מודל וכן שיתוף פעולה עם לוחמי הקומנדו הימי. לשם השלמת ההכנות יצאנו יומיים לפני יום ה=ע' לאזור שבו תוכננה הצליחה כדי להשקיף על השטח ולהכיר את שגרת יומם של המצרים.

בחצות הליל ובטרם ירידה לציר, נפגשתי עם אלוף הפיקוד (אריאל שרון), שהמתין כדי לברך ומן הסתם גם לשם תדרוך אחרון. "פצי, בצע את משימתך כהלכה, ובעיקר ללא נפגעים", אמר האלוף. ההנחיה הזאת לא הרפתה ממני וגרמה לי "לשבור את הראש" כיצד לתרגם אותה בשטח. הרי כל בר דעת יכול היה להבין את הקושי העצום שהיה כרוך בהוצאתה אל הפועל. והרי הוטל עלינו לצלוח את התעלה מול עיני המצרים,לטפס על הגדה המערבית ואחר כך לנוע על כביש מישורי ללא מחסה נוכח אויב מחופר, להיתקל בו ולגרום לו אבדות. משמע, כי כל אחד מהשלבים האלה היה עתיר סיכונים – לא כל שכן השילוב של כולם ביחד.

והנה, ממש סמוך לצליחה, נזכרתי במעלליו של סרן ירמי בורדנוב ז"ל, שנפל בפעולת קלקיליה, ערב "מבצע קדש".

בין פעולות התגמול שבהן השתתף נזכרתי בפעולת חדירה שקטה לרצועת עזה, שמטרתה הייתה לאסוף מודיעין. ליד הכפר אל=בורג' התגלה הכוח, אך הצליח לנתק מגע ולבצע את משימתו בזכות שיחה נינוחה שניהל ירמי ז"ל עם המצרי שגילה אותם. לדידי היה בכך ביטוי לאומץ לב בלתי רגיל ופתרון מבריק לביצוע המשימה. מה שגרם לי לומר את המשפט הבא בסיום התדריך לפני הירידה למים: "איש לא יוזם דיבור וירי – חוץ ממני".

לבוש חליפת צלילה ירדתי למים ובעזרת כבל שנמתח בין גדות התעלה עליתי לגדה המערבית. שם סרקתי בעזרת "משקפת אור כוכבים" את השטח וזיהיתי עמדת אויב ובה שלושה חיילים מצרים. ובעוד חייליי צולחים את מכשול המים בחושך מצרים תרתי משמע – ובקור מקפיא (היה זה אמצע מרס) גיששתי באפלה וחתכתי כבל טלפון שהוביל לעמדת המצרים. לאחר שעלה אחרון הלוחמים לגדה, לחשתי תדריך אחרון, הצבעתי על מיקום האויב והתחלנו לנוע.

כוח אחד בן שמונה לוחמים, שעליו אני פיקדתי, נע צפונה, ואילו סרן משה אברהמי (שנפצע אנושות שלושה חודשים מאוחר יותר, בפשיטה נוספת מעבר לתעלה, שזכתה לשם הקוד "מבצע ויקטוריה") נע בראש אנשיו דרומה.

50 המטרים הראשונים בוצעה תוכנית הפעולה כמעט בשלמותה, אך לאחר מכן זרמה הפעולה באפיק בלתי מתוכנן ובלתי צפוי. הכוח בפיקודו של יואב ז"ל, שפעל כשני ק"מ מדרום לנו, נתקל מייד עם תחילת תנועתו באש האויב, לרבות פצצות תאורה שהרים לאוויר. הדי הירי ואור הפצצות משכו את עיניה של חוליית האויב שהייתה צפונית לכוח שלי, וכשהפנו את מבטם דרומה ראו על רקע פצצות התאורה קבוצת חיילים ההולכת לקראתם.

"מין הדא?" קראו לעברי המצרים, ואני, טעון במורשת ירמי ז"ל, אך בור בשפה הערבית, עניתי במעט המילים אותם רכשתי מחברינו הגששים: "אנא סאלח, ואנא מן גייש" ועוד קשקושים סתמיים שנאמרו בביטחון, שכנראה הספיק כדי לשכנע את המצרים שאנחנו מכוחותיהם. וכך, תחת חסות המלל כערפל קרב סמיך, התמדנו בהליכה עד לטווח שאפשר קשר עין ופתחנו באש שהרגה את שלושת החיילים המצרים. לאחר ספירת חללי האויב לקחנו מקלע "גוריאנוב" וירדנו דרומה אל נקודת החזרה, שם פגשנו את משה ( מוסה ) אברהמי ואת אנשיו שהצליחו להרוג כארבעה חיילי אויב. ומשם ללא שריטה וגאים על הפעולה המושלמת, ירדנו למים וחזרנו לגדה המזרחית ומשם הביתה (לבלוזה).

למרבה הצער, התפתח המבצע בגזרה הדרומית באופן שונה לחלוטין. יואב, שלא הצטייד באמצעים לראיית לילה (שרק החלו להיכנס אז ליחידות המיוחדות), נתקל באויב כבר בתחילת תנועתו, ושישה מאנשיו (ויואב בראשם) נפגעו כבר במטח האש הראשון. השמינייה הדרומית בפיקודו של דני אנקר חזרה, ושיתקה את אש המצרים ופינתה את הכוח כולו (לרבות 2 הרוגים ושישה פצועים ) בחזרה לשטחנו. הסתבר כי מי שהושפע יותר מכל מהמכה שספג הכוח הדרומי, היה רב אלוף חיים בר לב ז"ל. את זאת למדתי במהלך התחקיר שלאחר הקרב, וגם התאפשר לי לזהות את הפער בין ההלכה הצבאית למעשה עצמו. וזאת כאשר הצגתי את מהלכי הקרב בהדגשת השיחה שאפשרה את ביצוע המשימה, – גאה על ביצוע המשימה בשלמות, קוטע ראש המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל את דברי ואומר

" פצי, זאת התנהגות חסרת אחריות, היית צריך לתת מכת אש ולברוח"!!!.

 הפוך מהמשימה שקבלתי, לצלוח להיתקל ולהשמיד את הכוח המצרי על גדת התעלה.

כעבור שלושה חודשים צלחנו את תעלת סואץ בשנית ("מבצע ויקטוריה", יוני 1970) שם טיהרנו שטח של כשני קמ"ר, ובכך הנחנו את תו"ל הצליחה כמסד למפנה במלחמת יום הכיפורים.

הלקחים:

נקודת התורפה של האויב נמצאת בעורפו בזכות ערפל המלחמה – שהוא שווה ערך לחומת בטון. לכן בזכות חסינותה מכדורי תותח וגם רובה, ומשום המסתור שמעניק ערפל המלחמה, יכול התוקף להגיע ללא פגע בסמוך לאויב ולהשמידו.      

מורשת קרב שנחקרה ואומתה היא מתנת הנופלים "שבמותם ציוו לנו את החיים " משמע, עלינו החובה לחקור ולהפיק את לקחי נפילתם במיטב האפשרי.

                                                                                                                   פצי 

סיפורו של החובש הקרבי שהשתתף בפשיטה לגדה המערבית של התעלה

חבשתי פצועים מעבר לתעלה

מראיין רפאל מן את עמוס גזית

מי שטוען ש"בלדה לחובש" זה סתם קיטש–חבל שלא ראה אותנו בפשיטה. הסוף בער–כמו בשיר. מסביב היתה אש, והכל היה דומה כל כך לבלדה, למרות שנכתבה על קרע אחר לגמרי. אני לא רוצה לומר בפה מלא, שאני הייתי מתנהג בדיוק כמו החובש בשיר, אבל האווירה והנוף באותו רגע היו בדיוק מתאימים. באותו רגע חשבתי: כל אלה שהשמיצו את השיר–שיראו מה קורה כאן. חזקה על עמוס גזית, חובש (היום חובש במיל') קרבי, שלפחות מנקודת הראות של גיבורי הבלדה כך נראים הדברים בשטח. דעתם של המאזינים–זה כבר ענין אחר. איל-מלא היה השיר זוכה לביקורות צוננות, מן הסתם היה הופך להימנונם של החובשים הקרביים.

עמוס הפך לחובש קרבי בזכות אותה מידה של מקריות, שגם הביאה אותו ליחידה. כשעמוס אומר "היחידה" הוא מתכוון בדבריו גם ליחידה שבה "נתכשל" כלוחם קרבי, כחובש וכחבר, ובמסגרתה אף פשט פעמיים על המוצבים שבצידה המערבי של תעלת סואץ. מלכתחילה ביקש להתגייס לסיירת שריון. אלא שעד שהגיע תורו בבסיס קליטה ומיון נתמלאה רשימת המתנדבים לאותה סיירת והוא נשלח לטירונות כלל צה"לית. משם הגיע לקורס חובשים–ולאחריו ליחידה.

חובש ליד ההגה

חובש קרבי–ביחידה קרבית בפיקוד דרום. כבכל יחידה קרבית אחרת–עובר אימון המכשיר אותו כלוחם לכל דבר. עמוס גזית הצטרף איפה למחזור לוחמים צעיר ממנו ( נובמבר 68 ) וסיים את "אימון לוחם" ככל חייל אחר ביחידה. בתום האימון הצטרף עמוס לפלוגה ג' שישבה בתעלה, אותה גיזרה אשר עתיד היה להכירה היטב במרוצת חודשי "מלחמת ההתשה". תחילה–בגיזרה הצפונית, שבה עסקו בחסימת אזור הביצות בפני חדירות קומנדו מצריות, שבוצעו באותה תקופה, "ישבנו על אי בתוך הביצות", נזכר לאחרונה עמוס במה שייראה פרה-היסטוריה ללוחמי הגיזרה הצפונית של ינואר 72, "וארבנו לחוליות קומנדו. עבודה כחובש לא היתה לי". השלב הבא בפעילות המבצעית–רצועת עזה. הפעם: אבטחת ישובי "הקו הירוק", שהגבול התרחק מהם, אולם הותיר ספיחים של פעילות חבלנית. זו היתה מסתבר, אחת התקופות הנעימות בשירות המבצעי של עמוס. את מחנות האוהלים של גיזרת התעלה החליפו עתה בתים נעימים יותר בקיבוצי הנגב הצפוני, שבניהם ובעיקר בנותיהם שימשו מוקדים חברתיים לא-מבוטלים. בתקופה הזו–נזכר עתה עמוס כשהוא מסכם עבורנו שלוש שנים של שרות–זכה באחת ה"סוכריות" של השרות הצבאי, ברשיון הנהיגה. תקופה קצרה אחר כך, כששבה היחידה לתעלה, יכול היה הודות לרשיון, למצוא תעסוקה מרבית הזמן כנהג, כשלא הזדקקו לשירותיו כחובש.

היד היתה מדולדלת

במסגרת נדודי היחידה ב"גזרות החמות" של פיקוד הדרום הגיע עמוס לאזור ים המלח, שם השתתף בחסימת האזור בפני המחבלים. (בעקבות מספר מקרים של ירי על מפעלי ים המלח). אחרי תקופה שקטה שם–שוב, בלא שניצל הלכה למעשה את הידע שרכש בקורס החובשים–חזרו לרצועת עזה, ומשם לתקופת אימונים נוספת, רבת גוונים וביצועים. באמצע מרץ 1970 חצו לראשונה את התעלה. היעד–בונקרים מצריים בקילומטרים ה–30 וה–33 של התעלה, דרומית לפורט-סעיד. הכוח הפושט, (התבסס על פלוגה ג') שחצה את התעלה בחסות החשיכה, נחלק לשני כוחות משנה, צפוני ודרומי, אנשי הכוח הצפוני השלימו את משימתם ללא נפגעים, לאחר שהשתלטו על הבונקרים, הרגו ארבעה חיילים מצריים בעוד חבריהם נמלטים מערבה אל סבך הסוף ופוצצו בונקר מלא תחמושת.

בכוח הדרומי היו פני הדברים שונים. "במים כשחצינו, היתה עדיין שלווה, אני עליתי מן המים אחרון, ואיך שעליתי ירו המצרים מטח רציני מאוד של מקלעים ובזוקות. יואב, מפקד הכוח נפצע, ואני התחלתי לטפל בו. לידי נפצעו עוד כמה חברים ביניהם החובש השני שהיה בכוח. את הפצועים ניסיתי להוריד לקו המים, ולהמשיך לטפל בהם למרות האש שנמשכה, כשגמרתי לחבוש אותם, שמעתי משהו צועק שהחובש של מפקד הכוח נהרג, צעקתי לו שישתוק רצתי אליו והתגלגלתי אתו מן הסוללה אל קו המים. אחר כך סובבתי אותו וראיתי שלא נשאר לי מה לעשות, הוא היה מת. עליתי בחזרה על הסוללה, כוח המשנה, שפנה דרומה טיהר שטח וחזר לעזור לנו. דני, מפקד הכוח הדרומי נפצע ברגל, טיפלתי גם בו. רק אחר כך הרגשתי שגם אני פצוע, מרסיסים, בראש וביד. נשכבנו ליד הכביש. החברה המשיכו לירות ולזרוק רימונים. היתה שם עמדה אחת שהיה קשה למצוא את הפתח שלה, וממנה ירו עלינו. אחד החיילים קפץ אל תוך העמדה, ירה במצרי אחד, כשירה במצרי השני–הם ירו יחד זה בזה ושניהם נהרגו. פוצצנו בונקר ויצאנו בחזרה. שוב, הייתי בסוף הכוח, אחד לפני האחרון, וכשחצינו את התעלה הרגשתי שהיד שלי לא פועלת. היא פשוט היתה מידלדלת לצד הגוף. מצידה המזרחי של התעלה מסר עמוס את עצמו לטיפולם של האחרים, ידו נחבשה, והוא חזר עם החבר'ה האחרים, לתחקיר על אירועי הפשיטה. רק מששב צפונה נסע לבית החולים, טופל שנית ובילה שלושה חודשים בבית הבראה בית קיי בנהריה. כששב ליחידה, שוב נמצאה זו בתעלה. נסיון הפשיטה הקנה ליחידה שם "פייטרי" ברחבי סיני. היחידה עצמה היתה מגובשת, ועסקה בפעילות יום יומית של סיורים ופעילות לילה.  

וידאו

הוידאו שלנו
1/2 סרטונים
1
סיירת שקד יואב גולן פעולת סרגנט ביום ההולדת
סיירת שקד יואב גולן פעולת סרגנט ביום ההולדת
2
מבצע סרגנט והכנה לויקטוריה
מבצע סרגנט והכנה לויקטוריה

גלרייה

מה אתה מחפש?

הקלידו שאלת חיפוש

החיפוש יתבצע מיד

יצירת קשר

אשמח לקבל כל דבר מתקופתכם בסיירת שקד, עזרה ורעיונות נוספים
מוזמנים להעביר

ניר כהן
050-5642288
nirc0407@gmail.com

מלאו את הטופס

ואחזור בהקדם