בן לאה ואליעזר. נולד ביום כ”ג בחשוון תש”ח (6.11.1947) בקיבוץ אבוקה. במלאת לו שנתיים העתיקה המשפחה את מקום מגוריה למשמר השרון. הוא למד בבית-הספר היסודי בקיבוץ והמשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון האזורי בגבעת חיים. היה נער חברותי, המיטיב לקשור קשרים חברתיים והיה ספונטני וישיר בתגובותיו. רוני אהב ריקוד וספורט, היה זריז ואהוב על כולם. הוא היה בעל מזג נוח, טוב לב, פתוח ונכון לעזור. קשר קשרי חברות עמוקים ואהב טבע. לפני גיוסו עבד בחשמליה שבקיבוץ.
רוני גויס לצה”ל בחודש נובמבר 1965. בתום הטירונות התנדב לשרת בסיירת ‘שקד’, עקב עיסוקה במניעת הסתננות ובשל חיי החברות והצוות ביחידה. במהלך שירותו עבר קורסים רבים – קורסי צניחה, סיירת והדרכה. כמפקד היה רגיש לבעיות חייליו. רוני לקח חלק במלחמת ששת-הימים ובמלחמת יום-הכיפורים. חבריו ליחידה כינו אותו ‘צ’חו’ קיצור שם משפחתו הקודם – צ’חנובסקי.
בתום שירותו הסדיר באפריל 1968 נשא לאישה את פנינה והקים את ביתו בקרית חיים. הוא פנה ללימודי אלקטרוניקה בטכניון ובמהלך לימודיו התקבל לעבודה ברפא”ל, שם עבד עד יום מותו. רוני היה ידוע בקרב כל מכריו כאדם חרוץ, ישר ובעל-מקצוע ממדרגה ראשונה. בשנות חייו האחרונות עבד על פרוייקט ביטחוני חשוב, שזכה בשבחים רבים. היה בעל מעבדה לתיקוני טלוויזיה, ועסק בכך לאחר שעות העבודה. היה טכנאי מעולה, בעל מרץ, יוזמה ותושייה. הכל העידו, שהיה נעים לעבוד בחברתו. רוני חנך טכנאים חדשים והרבה לסייע לחברים. היה בעל ואב מסור למשפחתו, אהב להאזין למוזיקה, לבלות עם חברים ולשיר, ואת הנופים שאהב הנציח במצלמתו.
ביום ט’ באב תשמ”ה (29.7.1985) נפל רוני בעת מילוי תפקידו ליד מצפה שלם. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחיפה. הותיר אחריו רעיה, שלושה בנים – יריב, אורן ואלעד, בת – שרון, הורים, אח תאום – יעקב ושלוש אחיות – אורה, אביבה וטלי.
המשפחה הוציאה לאור חוברת זיכרון להנצחת זכרו, שמופיעים בה, בין השאר, תצלומים שצילם.