רב טוראי

אבינועם (יגנס) גל חיים

בן אורה ויצחק
torch180x250
נפל ביום כ"ט בכסלו תשל"ב (17.12.1971)
בן 19 בנופלו
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי קריית שאול
האירוע: מרדף במחנה הפליטים ג'בליה
200px Badge of the Israel Defense Forces.new .svg

סיפור חייו

IMG 20200325 WA0030

IMG 20200325 WA0032

מצפה גל הוקם לזכרו של גל אבינעם שנפל ב-1971 במהלך שירותו הצבאי, בפעולה מבצעית ברצועת עזה בהיתקלות עם מחבלים, כשהיה בן 19 וחצי. למרות גילו הצעיר, גל הספיק הרבה מאוד, כי באופיו היה מנהיג, מלא כריזמה ובעל מחשבה ויכולת מעשית יוצאות דופן – תכונות שבאו לידי ביטוי במיוחד כאשר כיהן כיושב-ראש מועצת התלמידים של תל אביב.

המצפה הוקם בכפר הנוער ניצנה משתי סיבות: גם כי גל וחבריו לסיירת שקד יצאו מכאן למסע הרגלי המסכם והמפרך של 200 ק"מ עד אילת, אבל בעיקר כי לגל היה חלום: להקים כפר לבני נוער, מקום שיגשר על פערים חברתיים ולאומיים – וכפר הנוער ניצנה הוקם ממש ברוח הערכים שגל האמין בהם: חינוך מעצים של בני נוער, מתוך אהבה ואמונה ביכולותיהם ובכישוריהם. 

ניצנה, שהוקמה בשנת 1986 על ידי  אריה לובה אליאב היא קהילה חינוכית התיישבותית ובה מגוון תוכניות פורצות דרך בתחומי החינוך, הציונות ובאקטיביזם חברתי.

אריה לובה אליאב היה מנהיג, חלוץ ומיישב הארץ , אשר קיבל על פועלו את התואר חתן פרס ישראל.

ניתן למצוא במקום דבש ייחודי, רפתות, אורוות, דיר כבשים, לולים  ואלפי דונמים של חממות, בתי רשת ועוד.

החקלאות באזור  מתבססת על מים מליחים, שנמצאו בעומק האדמה. את המים מתפילים במתקן קציעות הסמוך והופכים אותם למים טובים להשקיה.  

בקהילה החינוכית ניצנה מתנהלות תוכניות ייחודיות כולל תוכנית לסטודנטים עולים חדשים, מכינה קדם צבאית לצעירים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, בית ספר שדה ללימודי מדבר, חווה חקלאית לימודית,כפר לנוער בדואי, כפר לנוער חרדי נושר, ובית ספר יסודי ייחודי של ילדי האזור, 
לשמיעה באתר "מסביר" הקישו כאן

בן יצחק ואורה ואח של אתי אבינועם-לשצ'ינסקי. מצד אביו – דור שישי בארץ. נכדם של חיים ואסתר יגנס, מראשוני פתח-תקוה ובוניה, ושל שכנא ובלהה אחיאסף, מייסד הוצאת הספרים "אחיאסף" ובעליה. נולד ביום כ"ח בניסן תשי"ב (23.4.1952) בירושלים, גר בתל-אביב ולמד בבית הספר היסודי "בר-גיורא", עבר ל"היובל" וסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "אלחריזי". עד גיל שתים-עשרה היה חבר בתנועת "הצופים". לאחר סיום לימודיו היסודיים עבר לבית-הספר העל יסודי "תיכון חדש" וסיים בו את לימודיו. יצחק, אביו של גל, היה מפקד אצ"ל בירושלים בשנים 1945-1947, בעת תקיפת מבצרי השלטון הבריטי, כגון: מרכז הבולשת, מועדון הקצינים, מחנה שנלר ומלון "המלך דוד". כינויו של קצין המבצעים שלו היה גל (יהושוע גולדשמיד, שנפל בקרבות בבית הספר לשוטרים בשנת 1948). באותם ימים ישב יצחק, מפקד אצ"ל בירושלים, במחנה העצורים בקניה. ביוני 1948 הוחזרו העצורים מקניה ובתוכם גם יצחק אבינועם. כעבור שנתיים נשא לו אשה וכשנולד בנו בכורו נקרא שמו בישראל גל, על שמו של קצין המבצעים שנפל.

בבית-הספר התיכון גמר גל קורס מפקדי כיתות בגדנ"ע. בגיל שש-עשרה היה יושב-ראש מועצת התלמידים המרכזית לאזור תל-אביב, הראשון שמילא תפקיד זה בגיל כה צעיר. כן היה פעיל באירגון "נוער לנוער", נתן שיעורים פרטיים ועסק בעזרה לנוער הפרברים. הוא אהב לשחק כדורגל, והרבה לקרוא ספרים. היה קרוב לענייני תיאטרון ומוסיקה קלה והשתתף בתכניות ברדיו ובטלוויזיה על נושאי חינוך וחברה. היה ברוך-כשרונות, חייכני ופעיל בכל חברה בה נמצא ומילא בה תפקידים מרכזיים, בלי להתנשא מעל חבריו או לעורר בלבות מכריו קנאה. מאז החל בלימודיו בבית-הספר התיכון התבלט בכיתה, הצטיין בלימודיו וידע לנצל את כישוריו הטבעיים, בלי להפוך ל"תולעת ספרים". תחומי התעניינותו ופעילותו היו רחבים מאוד. הוא השכיל להפוך את מועצת התלמידים, אשר בה ישב-ראש, לפעילה ולבעלת יוזמה. גל יזם פעולות ואירועים רבים, שנעשו בין כותלי בית-הספר. תלמידים היו פונים אליו בעניינים ובדאגות הפעוטים המתעוררים כרגיל אצל תלמידים. כך נתחבב על הכל. לאישיותו היתה השפעה מרגיעה על כל הסובבים אותו. לעתים קרובות הייתה השיחה אתו גולשת לשטחים שונים ולא לאלה שלהם התכוון מלכתחילה. מנהל בית-הספר כתב עליו ברשימה לאחר נפילתו כי קשריו של גל למוסד לא נפסקו עם סיום לימודיו ועם האחרונה בבחינות הבגרות.

גל גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1970 והתנדב לשרת בסיירת "שקד". מנהל בית-הספר מציין כי לא היתה חופשה אחת אשר בה לא "קפץ" לבית-הספר לחטוף שיחה. "הוא ראה בבניין, על כל הסובב אותו והפעולות שבו כעין בית שני, בו אפשר גם להתחמם." מחנכתו בכיתה הששית כתבה ברשימתה אחרי נפלו, על פגישותיה אתו בבית-הספר או ליד האוטובוס לרמת אביב. "בפגישות אלו של מורה ותלמיד מתגלה היחס של אדם לאדם. גל היה ידידי וכשם שהתעניינתי אני במעשיו ובתכניותיו התעניין הוא במעשי ובהרגשותי. דעותינו הפוליטיות היו שונות ואפילו מנוגדות, אבל נדמה לי שהרגשנו זהות בערכי-חיים יסודיים ביחס לאחריות, לחברות ולחובות האדם לזולתו". תוך כדי שירותו הצבאי החל לארגן צעירים כדי להקים נקודת התיישבות בנוייבה כדי לפתח את הנקודה כעיר תיירות בסיני. הוא גם הגיש הצעות שונות למפקדיו בצבא לשיפורים בתחומי התרבות, המורל והחינוך. בשעה ששירת ברצועת עזה התגלה האדם אשר בו.כי מה היה הבסיס של החייל ברצועה? בית ערבי ישן ונטוש בלב מחנה פליטים רעוע. ברצועה היה החייל חשוף לכל כיוון. שם היה קיים סבך של בעיות והאדם שבחייל עמד בפני מבחן אישי ואולי אנושי – ובפני גל עמדה השאלה: כיצד לפעול? ידוע היה שהמחבלים מפעילים ילדים קטנים לשם הטלת רימון – והרימון דרכו להרוג נפש וגל היה שואל את עצמו: האם מותר לחייל ישראלי להרוג ילד? זהו מבחן עליון לכל הערכים האנושיים שבו. הוא גילם בצורה מושלמת את כל הטוב האנושי: אין לפגוע בחפים מפשע. אין לירות במי שרק הזדמן במקרה למקום! יש לחפש רק את האשמים! וכדרכו לא נתן מנוח לעצמו ותמיד היה טוען: "אנחנו לא באנו לשבור אותם. אנחנו כבר נצחנו אותם. אנחנו פה כדי לנסות לבנות עם הערבים חיים חדשים. הם אינם אויבים. רק המחבלים הם אויבינו. האוכלוסייה היא שלנו ונצטרך לחיות אתם כל השנים. אל תשפילו אותם! אל תשניאו את עצמכם!". הוא נהג לפי סולם-הערכים שלו. הוא האמין בדברים, ופעם אף התנפל בגערות על מ"כ ותבע לחפש בדקדקנות, אך לא לשבור ולא להרוס. הוא שנא כל צורה של פיתוי קל והיה לופת את הנשק שלו בכוח עד כאב וכל יישותו אמרה: "אין לירות, אין לירות! יש שם ילד בתוך חברת האנשים. ואני רואה גם נשים וזקנים. אין לירות!". לא תמיד היה הדבר מובן ולא תמיד הסכימו לו. היו ויכוחים ונסיונות לשכנע אותו, שהשמירה על החיים של החייל הישראלי היא ערך לא פחות חשוב מהשמירה על חיי הזולת. הוא נלחם וטען שדווקא במלחמה כזאת עומד האדם שבנו במבחן עליון. הוא האציל על כל שומעיו מן הרוח הגדולה שלו, מרוחו של האדם השלם. בימי שירותו הגיע לדרגת רב"ט ועמד לצאת לקורס קצינים. ביום כ"ט בכסלו תשל"ב (17.12.1971), נפל גל בקרב במרדף אחר מחבלים בעזה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.

זכרו הועלה בבטאון של תלמידי בית הספר תיכון חדש ("יובל"); ב"ימים ולילות" של "מעריב" נדפסה חודש לאחר נפלו רשימה לזכרו: "דיוקנו של חייל צעיר".

גלריה

מה אתה מחפש?

הקלידו שאלת חיפוש

החיפוש יתבצע מיד

יצירת קשר

אשמח לקבל כל דבר מתקופתכם בסיירת שקד, עזרה ורעיונות נוספים
מוזמנים להעביר

ניר כהן
050-5642288
nirc0407@gmail.com

מלאו את הטופס

ואחזור בהקדם