אליעזר כהן מחזור אוגוסט 67
את חיים שניצר פגשתי לאחרונה לפני למעלה מ-30 שנה…הוא שירת בתל נוף כאחראי על האבטחה בבסיס.
עמנואל בנישו הוא בן מחזור שלי אוגוסט 67,יש לנו סיפור משותף. חייל ודוגמא למופת .אדם מיוחד בעל דרישות גבוהות במיוחד מעצמו ומהזולת.נהרג בהיתקלות עם הקומנדו המצרי ליד אבו רודס במלחמת יום כיפור.יהי זיכרו ברוך.

אברהם שחף מחזור מאי 69
בנישו ז״ל
הוביל בחוד צוות של לוחמים מפלוגה ב בחדירה לצאפי פיפי דרומית לים המלח. עלינו על מארב של הצבא הסעודי (חיל משלוח לעזרת הצבא הירדני).
הוא הספיק לירות מהקלצניקוב שלו לפני שנפגע משלושה כדורים בכף יד בזרועו ובכתף. בנוסף לו נפצעו מספר 2 שלי כרגם 52״ , אני נסרטטי בסנטר לא יודע אם מכדור או מנפילה לתוך הואדי. לאחר שחילצנו את בנישו והפצוע השני חזרנו למקום לעשות סריקה ולאסוף את הנשק של בנישו שנפל בשטח,למחרת בחדשות בירדן הודיעו על ההתקלות ואמרו שהיו להם הרוג אחד נעדר אחד ופצוע של המארב הסעודי.
בנישו ז״ל חזר לאחר בית החולים לפלוגה והסתובב כל היום עם מכשיר קפיצים לכף היד לחזק את שרירי כף היד והזרוע שנפצעו, היה קצין מעולה!! נהרג ביום כיפור כשלקח בזוקה מחייל כדי לירות לתוך מערה שהסתתרו בה חיילי קומנדו מיצרי, נפגע בראשו ונהרג במקום.
ת.נ.צ.ב.ה

איתן זינגר מחזור מאי 68

אחרי סיום אימון לוחם אני ועומר בראל נישלחנו לקורס נהיגה ובסיומו נישלחנו לפלוגה ג שביתה בתעסוקה בדיקליה לאחריו למישמר הנגב לאימונים
היתחלנו בניווטים בהרי ירושלים נעל ימין שלי איבדה את הקרפ וגם הסוליה נקרעה פיתאום התחילה סופה בהתחלה גשם אחר כך ברד ולאחריו שלג כבד הנעל שלי התמלאה מלמטה בשלג עם קרח והיו לי כאבי תופת כל החוליות ביקשו פינוי ונאמר לנו לחתוך לכביש הראשי לירושליים הגענו לכביש וחיכינו למשאית הפינוי עלינו עליה והמשאית התחלקה והיינו תקועים עד שהגיע מפלסת ויכולנו להמשיך היעד אכסניה בבית ג’אלה אז בדקתי את מצב הרגל המצב היה תחתית כף הרגל מלאה כויות קור עם פצעים לקראת צהריים התבהר ויורם קרני המ”פ החליט להמשיך בניווט עמדנו למיסדר ואני הצטרפתי למיסדר פדלאות אלו שלא יכולים ללכת יורם שאל אותי מה הבעיה אמרתי הרגל אמר לי תוריד את הנעל והגרב הסתכל ואמר זה כלום אתה הולך אמרתי למפקד החוליה לא יכול והוא אמר בוא נתרחק מהאחסניה כאילו יצאנו לניווט אחר כך נראה מה לעשות שליש החוליה הציעו שניקח טרפ עד הנן צדיק האחרון ונחכה עד שכולם יגמרו את הניווט כשחזרנו לאכסניה יורם ניקרא לקבוצת פקודות הסגן שלו ויתר על התחקיר וכך ניצלו

‘םיקכם’קבע’םבעים’בע’בהעי’

משה כרמין מחזור מאי 67
שחף – זוכר מי עוד היו באותה חדירה לירדן?
מהמחזור שלך ומהוותיקים
מדובר באחת ספציפית, בלילה של 5-6/03/1970
זה היה הלילה שבו נפצעתי. זוכר כל רגע כולל הנסיגה והפינוי של בנישו על האלונקה…
זוכר איציק, גם את החובש שטיפל בנו.

איציק אבירם (אברמוביץ) מחזור מאי 69
היו חדירות רבות וארועים רבים באזור הכפר הירדני צפי.

איציק גורן מחזור מאי 67
כרמין בתור מאיניק איך אתה זוכר תאריך ספציפי לפני 56 שנים ?
לצפי חדרנו כמעט כל לילה משטח האימונים בדימונה
גם אתה נפצעת ? אני לא זוכר את מועדי הפציעות שלי ! נמחק מהראש

משה כרמין מחזור מאי 67
שכחת שהגעת לסורוקה שבוע אחרי מהמוקש בתעלה…
בלי קשר – זוכר היטב כל היתקלות וכל מוקש

איציק גורן מחזור מאי 67
כעת שהזכרת לי אכן הינו יחד בסורוקה עם ״יאפ״ קטוע הגפיים שלימים היה פרופ׳ לפסיכולוגיה. נפצע גם בתעלה. לא מהיחידה

יוסי קפלן מחזור מאי 68
פלוגה ב נכנסה ויצאה מצאפי ממפעלי ים המלח,
בשלב הראשון במשך לא מעט ימים יצאנו לכיוון צאפי בערב וחזרנו למפעלי ים המלח ממש באור ראשון,
בשלב השני נכנסנו לכפר והתמקמנו בבית וממנו יצאנו לפעילויות,
באירוע שאותו הוביל
עמנואל בנישו לא השתתפתי.

דודי נדל מחזור נובמבר 65
מכוון שאנו עוסקים במורשת של סיירת שקד הרשתי לעצמי פוסט ארוך מהרגיל לזכרו של שמואל סמו ניר, שהיה מפקדי באימון הלוחם של מחזור נובמבר 65
סמו התגייס לצה”ל בנובמבר 1964 ושירת כלוחם ומפקד. במסגרת היחידה עבר מסלול לחימה, הדריך מחזורים ולקח חלק בפעילות המבצעית
הניסיון המבצעי שצבר ביחידה, במרדפים, בסיורים מורכבים, בלחימה בטרור ובחדירות, היווה חלק בלתי נפרד מגיבוש הידע המעשי שלו, אותו תרגם בהמשך הקריירה שלו לפיתוח תורת הלחימה של צה”ל בעצימות נמוכה. בהמשך שירותו כיהן סא”ל ניר כמפקד גדוד בבית הספר לקצינים .
סמו נחשב לאחד המומחים הבולטים בישראל ל”עימות מוגבל” הגדרה צבאית ללוחמה בעצימות נמוכה, טרור וגרילה בשטח בנוי ומאוכלס.
הוא הוביל צוותי חשיבה וניסח מסמכי מדיניות ותורת לחימה (תו”ל) ששינו את האופן שבו צה”ל מתכונן למערכות א-סימטריות
להלן 5 עקרונות שניסח ויושמו על ידי צהל
סמו: בלחימה א-סימטרית, שדה הקרב הוא העיר והכפר המאוכלסים, והלוחם בקצה נדרש לקבל החלטות עצמאיות מורכבות.
צה”ל שינה את מודל האימונים של חיל הרגלים וההנדסה. נבנה המרכז הלאומי לאימונים ביבשה (מל”י) בצאלים, הכולל את ה”לשבייה” (מתקן לחימה בשטח בנוי) הגדולה בעולם. כל לוחם חי”ר החל לעבור הכשרה ייעודית של שבועות ארוכים המדמה לחימה מול אויב הנעזר באוכלוסייה אזרחית.
סמו: האויב החלש נשען על היעלמות. כדי לנצח, הצבא חייב יתרון איסופי מוחץ שיחשוף אותו ברמת הטקטיקה.
צה”ל השקיע משאבי עתק בבניין כוח טכנולוגי – רחפנים, כטב”מים , ובלוני תצפית המחוברים ישירות לחפ”ק של מפקד המחלקה והפלוגה בשטח. זה הוביל להקמת מכלולי תקיפה שמסוגלים לזהות מחבל מציץ מחלון, ותוך שניות בודדות להכווין אליו טיל מדויק או פגז טנק.
“סמו: מבחן ההסתגלות דורש מהכוחות בשטח להיות עצמאיים וגמישים, ללא תלות ארוכה בשרשראות אספקה מסורבלות של אוגדות גדולות.
מבנה גדודי החי”ר והשריון של צה”ל אורגן מחדש. הוקמו פלוגות תצפית ויירוט ייעודיות בתוך הגדודים, וחוזקו מחלקות הסיור (המחס”ר). הגדוד הפך ל”צוות קרב גדודי” (צק”ג) יחידה עצמאית המסוגלת להילחם, לאסוף מודיעין, ולתקן את כליה לבד בשטח בנוי לאורך ימים.
סמו: הגנה על כוחותינו היא מרכיב קריטי ב”מבחן העמידה” של החברה הישראלית בעימותים מתמשכים.
הובן כי נגמ”שים מיושנים הם מלכודות מוות בסמטאות עזה או לבנון. צה”ל האיץ את פיתוחם ורכישתם של כלי רכב ממוגנים בכבדות: הנמר (נגמ”ש מרכבה) והאיתן, לצד שילוב מערכות הגנה אקטיביות (“מעיל רוח”) על טנקים ונגמ”שים, שנועדו לאפשר לכוחות לתמרן בבטחה בתוך אזורים רוויי טילי נ”ט.
סמו: צבא חייב להשתחרר משמרנות מוסדית ולפתח מנגנונים שמתחקרים את המציאות במהירות, מבלי להמתין לסיום המלחמה.
צה”ל מיסד גופים כמו מחלקת תו”ל (תורת לחימה) וצוותי תחקור ייעודיים בזמן אמת. במהלך מבצעים ברצועת עזה (כמו עופרת יצוקה, צוק איתן ועוד), לקחים שהופקו בגדוד אחד בבוקר, נוסחו כפקודות והופצו לכלל החטיבות בצבא כבר באותו הערב.

סמו נפטר ביוני 2026, והובא למנוחות בבית העלמין בכפר אדומים. , נשוי למאשה, אב לשלושה וסבא לעשרה נכדים

דוד פוגל מחזור אוגוסט 70
בהתייחס לנפילת שפורן, סידיס נתן לנו שם שיעור לכל החיים באומץ לב, אחוות לוחמים ועשיית חסד עם חבר.

רמי – התנדב לרדת לעומק של עשרות מטרים בחבלים ובלון חמצן לעצמו והוריד אלונקה, על מנת לחלץ את גופת שפורן מהבאר שלתוכה נפל.

יוחאי אבני מחזור אוגוסט 70 
אכן גבורה עילאית .
אין הקרבה וסיכון גדולים מאלה , בן מחזורנו סידיס ,איש וחבר משכמו ומעלה.

גרשון שגיא אח של אלי ז”ל
יעקב כץ (כצל’ה) מתאר את המעשה של סידיס בכתבה שפירסם בערוץ 7 על כנס שקד בשנת 2018
במהלך האירוע ניגש אליי אל”מ בר כליפא, מח”ט גבעתי, ואמר לי שלפני כ‑20 שנה שירת יחד עם בני הבכור ראובן באותו צוות בסיירת גולני. “תמתין שנייה”, אמרתי לו, וקראתי לחברי רחמים סידיס מעכו, לוחם הסיירת שלפני כ‑43 שנים השתתף במרדף אחר מחבלים בבית לאהיא שברצועת עזה. במהלך המרדף נפל מפקד הכוח ראובן שפורן לבאר שעומקה 60 מטר ונהרג. היה צריך מתנדב שיירד קשור לחבלים, לבלון חמצן ולאלונקה לתחתיתה של הבאר כדי לחלצו. סידיס התנדב, ולמרות סכנת החיים ירד והעלה את גופתו. אמרתי לאל”מ בר כליפא: אצלנו בסיירת לא חילקו צל”שים, אבל בני ראובן ששירת עמך קרוי על שמו של ראובן שפורן, שגופתו חולצה על ידי הגיבור העלום והלא ידוע רחמים סידיס. בברכה לבאי הכנס שנשא יותר מאוחר, בר כליפא מצא לנכון להזכיר בדבריו את התפעלותו והערצתו לסידיס, הלוחם האמיץ בעל ריאות הפלדה.

איציק בניטה מחזור אוגוסט 69
מסיפורי הגבורה הגדולים בתולדות היחידה

איציק גורן מחזור מאי 67 
דודו בר כליפא היום ר׳ אכ״א וסידיס היה נכון לפני מס שנים מנהל תחנת מד״א בעכו
ראובן ז״ל לוחם רגיש ואיכותי, מפקד למופת, גר מעל המכולת של הורי בר״ג. סידיס הצנוע והחייכן בן מחזור אוגוסט 70 שניהם ייצגו ומייצגים את האיכויות של לוחמי שקד. יוסי נגר היטיב לתאר ברגישות רבה ובאהבה את שפורן ז״ל ואת גבורתו של סידיס. לימים אחיו של ראובן שרת בחה״א כאל״מ. יהי זכרו של ראובן ויתר הנופלים צרורה בצרור החיים.

זאב קלינסקי מחזור נובמבר 72
היה מד”ס של המחזור שלנו (נוב’ 72). למיטב ידיעתי אפילו לא ידענו על הסיפור. בחור צנוע. או שאולי רק אני לא ידעתי, בגלל ההלם הקבוע שהייתי בו במהלך המסלול…

דוד גטניו מחזור נובמבר 70
כאשר האירוע הטראגי עם שפורן קרה , אני שרתתי כקשר בפלוגה ה ‘ בגבעת האורנים שליד בית להיה .
זוכר ששילשלו את אחד החיילים לתחתית הבאר בחבל כדי לחלץ אותו . אם איני טועה , היה זה סידס . יש דברים שחווינו ושלא נשכח לעולם! וואו , איך השנים עפות !

משה גלעדי מחזור נובמבר 68
סיפור ראובן שפורן ז”ל מלווה אותי שנים רבות.
פלוגה ה’ במחנה אוהלים בגבעת עצי האשל מעל בית להייה.
המ”פ איציק גורן והסמ”פ סוקול יצאו שישישבת. נשארתי כקצין תורן בפלוגה שסופחתי אליה שבועיים לפני השבת הנוראה.
בשש בבוקר אחרי שראובן הניח תפילין , עשיתי תדריך יציאה לסיור פרדסים. בהרגשה טובה שעל הסמל השקט והחייכן , סומך 100%.
קרוב לתשע נשמע בקשר בקול רועד שראובן נכנס לבדוק את הבאר (שהייתה מכוסה במכסה עץ ישן ורקוב). הרצפה קרסה ושפורן לא עונה.
מיד התחלנו לאסוף חבלים ג’ריקן מים ואלונקה … 4 לוחמים קפצו על הנ.נ. ודהרנו לבאר.
סיפור החילוץ היה ארוך וטראגי. מחט”מר עזה הזעקנו אמבולנס עם בלוני חמצן וחבלים ארוכים.
סידיס התנדב להשתלשל לבור פעמיים !! בתחילה כ 30 מ’ והרגיש נחנק ואח”כ עם בלון חמצן ולא הגיע לראובן ז”ל.
תוך פחות משעה עמד פצ’י לצידי ותוך כדי לחיצת יד מעודדת פקד להזעיק את מכבי אש מאשקלון… שהגיעו מהר יחסית עם בלוני חמצן וסולם חבלים. הרופא שהיה באמבולנס
אישר שראובן שבר מפרקת ולפחות לא סבל את משך החילוץ.
מות קדושים.
אם היה בצה”ל אפשרות לצל”ש גדודי בוודאי יש להעניק לסידיס בטקס מרשים !!

חיים גונאל מחזור פברואר 70
חשוב לציין שסידיס הורד לבאר כשראשו כלפי מטה שזה הקשה מאוד על החילוץ

נתן שלוש מחזור פברואר 70
גיבור אמיתי, כל כך מרגש.
בלא מעט ניסיונות חילוץ מבורות נהרג המחלץ מסיבות שונות כולל חוסר חמצן, גזים רעילים, סכנת פגיעה, קריעת חבל, נפילה ועוד.
לרדת בחושך בבור צר וחשוך עשרות מטרים אל הלא ידוע זה טירוף, גבורה אמיתית ורעות במלוא מובנה.
היכן ישנם עוד אנשים כאלה?…

יעלה שקד (צורן)
כל מילה👌רמי סידיס בהחלט ראוי לזה, חבר אמיתי ❤️

רפי יעקב מחזור פברואר 71
אף פעם לא מאוחר להעניק צל”ש. אפשר עוד להגיש המלצות. יש מפקדים ולוחמים העדים לאירוע למרות הזמן הרב שעבר

אורי שקורי מחזור אוגוסט 71
אשרינו, בני עכו שסידיס המשיך לגור בעכו, ולבטח הציל עוד רבים אחרים בשרותו במגן דוד.

יוסף נגר מחזור אוגוסט 70
יוסף השתתף באותו יום בסיור עליו פיקד ראובן פשורן ז”ל.
כתבה מפורטת של יוסף על נפילתו של ראובן נמצאת בעמוד של ראובן שפורן.

קיר זיכרון לזכר אחי אליעזר קנדלשטין (ליזר)
שנהרג במוצב קבוץ בתעלה.
אחותו עדינה פרי

כתב איציק גורן
שלום עדינה, מקווה שאת בטוב, הקיר מרשים ומרגש. ליזר היה הקצין הראשון מהמחזור שלנו, רציני, איכותי, מקצוען וחבר. הדרכנו יחד עם שימשי שקד את מחזור פבר׳ 68. ליזר נהרג במוצב קבוץ מהפגזה ארט׳

כתב: אריה לצטר
יאיר רוזנקרנץ כתב: על יומו האחרון של לייזר קנדלשטיין” דקה אחרי דקה. מופיע בספר שערכתי (וגם כתבתי) על – “חיילים מספרים על עצמם במלחמת ההתשה בתעלת סואץ”.
הבטחתי לניר כהן שאעביר לו לטובת האתר את הסיפורים של לוחמי היחידה.

אלה פסנזון אחות של חיים נצר (מנצורה) ז”ל 
היה גם אבשלום שוהם בסיירת, נפצע ולימים מת מפצעיו, מערת הנטיפים בדרך לירושלים נקראת על שמו

איציק בניטה מחזור אוגוסט 69
נכון , אבשלום ( אבדה) שוהם, בן כיתתי בתיכון ״אליאנס״ ברמת אביב, הגייסנו באותו יום והוא שיכנע אותי להגיע לביתן שקד. סבתו של אבשלום היא אחותו של אבשלום פיינברג ! יש ספר מאד מעניין שנקרא: ״ אות מאבשלום ״ שקושר את גורלו של אבשה עם זה של אבשלום פיינברג . יהי זכרו ברוך
״ אבשה״ שהם
מחזור אוגוסט 69 , עשה אימון לוחם עם נובמבר
אבשה נפצע בתרגיל של אחת הפלוגות כשאבשה כבר היה חובש
הכרתי היטב את הוריו: דוד ודינה, אנשים נפלאים 🙏יש לו עוד אחות נדמה לי ששמה דורית

יוסי מלמן מחזור מאי 69
אבשה נפצע באמון פריצה ליעד מבוצר. הרגם ירה חנ”ם במקום עשן, בעת שהוא וכמה חיילים נוספים הסתערו על היעד. בתקרית נפצע גם דוד בן עמי בן המחזור שלי מאי 69, שהיה שכני בטירונות לאוהל. אבשה נפצע קשה מאוד בראשו (איבד חלק גדול) עמד כל רגליו אך היה מוגבל ונאבק כמה שנים עד שמת מפצעיו. הוריו דוד ודינה שוהם היו מאוד אמידים (אביו ניהל א עסקי רוטשילד בישראל והיה מנכ:ל בנק כללי). אכן כמו שאיציק בניטה ציין סבתו צילה היתה אחותו של אבשלום פיינברג ואבשה נקרא על שמו. המשפחה וחבריה תרמו להקמת מערת הנטיפים ליד בית שמש שנקראת על שמו.
הוריו אנשים מצוינים. מלח הארץ. הייתי בן בית אצל משפחת שוהם עד למות של אבשה וגם שנים רבות לאחר מכן עד למותם שלהם. אכן שם אחותו דורית. היא צעירה מאבשה בשלוש-ארבע שנים.

ראובן רם מחזור נובמבר 69
שלום חברים , התרגיל בו נפצע שוהם היה בבה”ד1 והיה תרגיל של כיבוש יעד מבוצר . אני הייתי מאגיסט באותו התרגיל והייתי ברת”ק עם הרגמים . ונכון שבטעות הרגם ירה חנ”ם במקום עשן על פאתי היעד והכוח המסתער נפגע מהפצצה כ-5 מטר מהתעלה . נפצעו 5 חברה ביניהם שוהם והקצין שפיקד על הכוח המסתער (נדמה לי ששמו היה הופמן) , עוד 3 חיילים נפצעו קל יותר.
נ.ב. התרגיל המדובר היה במסגרת פלוגה ד’ עם המ”פ אבנר וויס

אלכס טמיר מחזור נובמבר 68
מי שלא יודע על האסון ביעד המבוצר שיעבור דרכי. לא ברשתות החברתיות. אבשה ביקש אותי לאמן אותו בכושר גופני כי לא נעים לו כחובש לא להגיע לפצוע כי אין יכולת.
אני לא הולך למשפט במכוון בגלל הרעות ביחידה.
מי שעוסק בירי חי ברור שהוא יכול להפגע . היינו ארבעה פצועים במסוק ישר לסורוקה. אני מאחל ללוחמי פלוגה ד, שנה טובה!
יש מפגש תזמינו גם אותי.

מיכאל בראל מחזור נובמבר 69
לקצין שניפצע קראו אבידן
אני הייתי ממש ליד אבשה בכוח המסתער בתרגיל וסייעתי בפינויו למסוק

איתן זינגר מחזור מאי 68
המקרה זכור לי אחרי שפלוגה ד סיימה תעסוקה עלינו למשמר הנגב להכנה לקראת אימונים כבר מזמן לחצתי על אבנר וייס המ”פ לצאת לחופשה חקלאית שהיתה מגיעה לי בתור מושבניק יצאתי לחופשה אחרי שבוע קראו לי לחזור כי קרה אסון באימונים לא ידעתי עד היום שזה קרה בבה”ד 1.

ישראל פרידמן מחזור נובמבר 67
באירוע המדובר שימשתי סמ”פ של אבנר וייס וכמובן שהשתתפתי בתרגיל . האירוע זכור לי היטב . אכן זה היה אסון

דודו שוהם בן דוד של גיורא שוהם ממחזור נובמבר 70
שלום ללוחמי סיירת שקד. שמי דוד שוהם, אני כאן בקבוצה כי ניר צירף אותי בזמנו כדי לנסות לשמור על קשר עם משפחתו של בן דודי גיורא שוהם ז”ל. גיורא היה מחזור נובמבר 70 בסיירת שקד, בשלב כל שהוא, כנראה אחרי קורס קצינים עבר לבה”ד 3 כמדריך צלפים. כאשר פרצה המלחמה , הוא ועוד חבר ירדו לסיני והצטרפו לסיירת של כוחות שיריון. ממה שידוע לי הוא וחברו לקחו חלק בפינוי פצועים מהחווה הסינית.גיורא נמנה עם הכוח שחצה את התעלה לעברה המערבי והגיע עם הכוחות הפורצים עד למבואות פאיד. שם, ביום כ”ד בתשרי תשל”ד (20.10.1973) נפגע ונהרג.
אני מנצל את הפלטפורמה כדי לבקש שבמידה ולמישהו מכם יש תמונות שלו מהשירות בסיירת, אשמח לקבלן. בתודה מראש.

אברהם שחף מספר על נפילתם של זאב מילוא, וקובי קונשטוק

להוסיף קצת נתונים:
כשבוע לפני כן זיהתה הקשת דמויות שהיו בדרכן החוצה לכיוון התעלה.
את הכניסה של החולייה לא זיהתה הקשת (יתכן שישנו שם).
ניתנה הוראה שאסור לרדת מהכביש, מאות מטרים משני צידי מסלול העקבות היוצאות במטרה למנוע עלייה על מוקשים באם החוליה נכנסה לטמון מוקשים.
ימים לפני כן בזמן התנועה של הדגנים על הכביש.מפקד הדגנים אמר אנחנו נעים ממספר x למספר y. (כמובן לא המספרים האמיתיים אלא בתוספת). שניות לאחר מכן נפלו שני פגזים אחד על נקודה x ואחד על נקודה y, הקומנקרים היו באמצע בין שתי הנקודות ולכן לא נפגענו. אבל זה הוכיח לי שהמיצרים יודעים על סימוני המספרים שיש על הכביש ואולי שיערו שבמספרים האלה יורדים הדגנים מהכביש לחולות.
עד כה קצת רקע והקדמה .
אני הייתי רגם 52״ וישבתי על הגלגל האחורי כשמתחתי הרבה פצצות חנ״ם עשן ותאורה.
הקומנדקר שעצר על המספר שהיה על הכביש החל בנסיעה לאחור ולאחר מספר מטרים נשמע פיצוץ אדיר מחריש אוזניים,עפתי לשמים ולמזלי נחתתי על החול הרך, היו לי צלצולים באוזניים וכאבים בחזה.
מולי (על הגלגל האחורי שעלה על המוקש) ישב מילוא ז״ל.
נפצעו איתן הצריחן, מפקד הצוות יעקובי ועוד שאינני זוכר את שמם.
קונשטוק ז״ל היה בכלל בקומנדקר אחר והוא ירד מהרכב והיה כניראה קרוב לגלגל שהתפוצץ וחלקים ממנו פגעו בפניו.
בתחילה לא ידענו אם זה פגז ארטילריה או מוקש.
בתחקיר של האירוע הועלתה ההשערה שהחוליה שהטמינה את המוקשים הגיע לכביש במרחק רב מנקודת ההטמנה המשיכה על הכביש וירדה היכן שגילו את העקבות שלהם.
אני התגייסתי במחזור מאי 69 והאירוע היה במאי 70. כלומר חייל צעיר בסה״כ שנה בצבא מי משתין לכיוון שלו.
ובגלל כל מה שכתבתי בהקדמה באחד ממסדרי היציאה סיפרתי (לא זוכר מי היה המפקד) על חששותי שהמצרים יודעים על המספרים ואולי כדאי לא לרדת בכלל בדיוק במיקום המספרים, אלא עשרות מטרים ליד. זה לא היה משפיע על המיקום כלפי הקשת.
האירוע הזה השאיר צלקת פתוחה בי ובגללו החלטתי ללכת לקורס קצינים (אמרתי לעצמי אם הייתי קצין כניראה היו שומעים בהצעתי).
למרות שאינני אשם ישיר במה שקרה, בכל זאת יכול להיות שאם הייתי עולה עם הצעתי עד למעלה אפילו למפקד הסיירת יתכן שהאסון היה נמנע.
לאחר שיחרורי עבדתי בהרבה גופים ממערכות הבטחון וכל פעם שהיה לי משהו שקשור לחיי אדם הלכתי איתו עד הסוף, עד לקצה הפירמידה. לדעת שעשיתי ככל יכולתי למנוע את מה שאני צופה.ולא פעם זה עלה לי בקידום (יש מפקדים/מנהלים) שלא אוהבים שאתה לא מקבל את דעתם וממשיך למעלה.לפחות אני מסתכל במראה ולא נגעל ממה שאני רואה.וזה שווה הכל.
בריאות, שבוע טוב ולהת בשמחות.

דוד גטניו מחזור נובמבר 70
חיים שניצר ,מ”כ בטירונות פלוגה ח’ בחאן יונס. התמחה בזריקות סכינים

בני ישראלי מחזור פברואר 69
חיים שניצר, היינו באותו האוהל בטסה, נפצע בידו מפליטת כדור

גלעד שניצר הבן של חיים מחזור פברואר 69
חברים יקרים,
שמי גלעד שניצר ואני הבן של חיים.
אבא שלי במצב רפואי מורכב מאוד ואנחנו מנסים לאסוף/להשיג תמונות מהשירות שלו ביחידה. אודה לכל תמונה אודות תקופתו ביחידה.
תודה רבה מראש, מעריך את כולכם🙏

אליעזר (לייזר) בקר מחזור פברואר 69
חיים שניצר, היינו ביחד בטסה בפלוגה א׳, נפצע באותו הערב יחד עם פרץ טייס מפליטת כדור מקלעון.
אין לי תמונות- יש זיכרונות טובים- דש חם לאבא מלייזר בקר מפבר. 69
עדין גרים באילת?