סיפור חייו

כתב שמעון אמיר - רוח הארץ כרוח האדם

רוח הארץ כרוח האדם

 

חברה יקרה! אחיי גיבורי התהילה , כתבתי מילים אלו, שיר זה בשנת 1974 ועד היום טרם

פרסמתי אותו נפצעתי פיזית בינוני עד קשה, נפצעתי אנושות בנפש,

לא יכולתי להתמודד עם מילים הכואבות!

בצאת יום כיפור לאור האווירה הקודרת, השסע בעם, הקרע ההולך

ומעמיק אולי מילים פשוטות של לוחם מן השורה יראה אור בלבם של מקבלי ההחלטות.

 

זעקי ארץ אהובה על מיטב הבנים שהלכו ואינם

המתנשאים ! שלא ראו את הנולד לבם מת , מה אתנו ?

” סתומי העין ” עצמו ברגע האמת : האובדן , השכול והכאב

הם בכוח האופוריה , השאננות ,ההתנשאות , פגעה ביכולת להבין המתרחש לבוא

 

זעקי ארץ אהובה זעקי ואל תחרשי

זורמים בך : נחלי דמע , צער וכאב של אובדן

 

נבו מהעמק הוא בן עשרים הלך

נעמה קיוותה ליום החתונה ! יובל נפל בקרב

עודד לא יראה את בתו הקטנה שנולדה יתומה

הבנים , הבנות שלא יזכו לראות את התכלת בעיניו של אבא

 

זעקי ארץ……………….

 

ארץ אהובה ! השכול , הכאב בכול בית ,פינה ורחוב

נחלי הצער והכאב , ים של דמעות זורם בכול רחוב , סמטה

אמא ! ציפתה , חיכתה בדאגה לשיחת חולין , בקו השני נשמע הוא נפל

זכרי ארץ אהובה , בעוז רוחם , גבורתם , בזכרם ישראל נולדה מחדש

 

זעקי ארץ………………

 

הפקודה המצמררת אזלה התחמושת ! יאנוש ! תירה במקלע : פגיעה אמיר הלך

גאולה אחותו של מיכה לעולם לא תחגוג לו יום הולדת  נפל , הלך כמה חבל

התאומים שירן וירון אל תחכו אבא נהרג לא יגיע לעליה לתורה

זעקי ארץ אהובה להזכירך אחי נפל טרם הגיעו לעשרים

 

זעקי ארץ……………

 

מיטב הבנים שהלכו ! השאננות ,השחצנות , האופוריה 50 שנה של זיכרון כואב

אמא הלכה , לא נשאר לי חיים גלעד שלי נפל והחיים מתו

לא ! אין מחילה , אין סליחה לא נותר מקום בלב לצער , לכאב באובדן בני

סיפור הגבורה על הקרב השאיר אותנו יתומים , עמוסי אלומות כאב וצער

 

זעקי ארץ אהובה זעקי ואל תחרשי

זורמים בך נחלי דמע , צער וכאב על האובדן.

                                                                                                                              כתב

                                                                                                                         אמיר שמעון

                                                                                                                           6.10.1974

תראו! בששת הימים נצחנו שלושה צבאות, מעטים מול רבים, את רוח הארץ הבאנו

לקרבות על שחרור ירושלים, מצב זה הוליד: שחצנות, שאננות, אופוריה, אי עמידה

במגדל השמירה, בהתשה הזהרנו אחיי את גדולי המפקדים את העתיד

לקרוא ביום כיפור וגם כאן נתפסנו שאננים , המחיר ! המחיר כואב ואין בו מחילה וסליחה

א מ ר נ ו    ל כ ם !!

 

 

כתב שמעון אמיר - גלעד לבנים שנפלו במערכות ישראל

גלעד לבנים שנפלו במערכות ישראל

מכתב אישי למשפחות השכולות.

הורים יקרים! ההתייחדות עם בנינו, בנותינו היא רגע, רגע, יום, יום ,

מביטים בכיסא הריק היתום שהבן\ת ישבו, שרו, צחקו, סיפרו וזה נגמר!

בחגים אתה ממתין בפתח הבית ליד הדלת אולי הוא ידפוק בדלת,

אולי יבעט ויצעק שלום הגעתי אימא הכנת את האוכל ?

דממה לרגע חלמתי, חשבתי כבר שנים אולי, הלוואי.

רק עוד פעם אחת לשמוע את קולו, את הצחוק המיוחד, עוד פעם לחבק, ללטף,

לתת לו נשיקות על האבק בפניו, בבקשה עוד פעם אחת.

 

ההתייחדות עם היקר לנו היא צו הלב, מה לא אראה את השם ?

תאריך הנפילה ? לנקות, לספר לנו על השנה החולפת, לנקות את המצבה ?

לצעוק בבכי חרישי אוי כמה אתה חסר מתגעגעים, מתים מגעגוע.

כתבתי לכם שיר הורים שכולים!

 

בנייך ארצי לא נפלו לשווא

להגן עליך בכול מחיר כך חונכנו ללא תנאי

מגן ושלח עומדים כצוק איתן להגן עליך

נכונים תמיד מצפון ומדרום להקריב למענך

נתייצב ראשונים באהבה כי אין לנו ארץ אחרת

 

להתייחד צו הלב לקרוא את השם על המצבה, כמה מתגעגעים

כמה כואב, הכיסא יתום, החגים עוברים ואתה לא אתנו כמה עצוב

 

ארצי! אחי נפל בעמק הבכא

אזלה התחמושת! יאנוש פקד תעמוד גבוה על התל

מול טנקי אויב תמשיך, תירא במקלע תירא! בום…בום..

חשתי את הסוף! חייכתי, פגז נורה נשרפתי עם חבריי

ידעתי על גבולך בצפון הגנתי, נפלתי בראש פתוח, מורם, גאה

 

להתייחד צו…………….

זכרי ארצי! העם גלעד לבנים שנפלו למענך

קהלני התייצב בפתח הבית אמי זקופה לקראתו

לחשה, אל תצטער, גאה בחינוך שהענקתי, הרי למען המולדת נפל

רק כאבתי שיצא לקרב נפרד, נזכרתי רק לחש ברכת שלום…..

חשתי צריבה, ריחוק כבד הוא ידע שלא ישוב לעולם

 

להתייחד צו…………….

 

משפחות שכולות גם ווירוס קטלני לא יעצור געגוע

ביום מיוחד, לקרוא את האותיות, להנציח את תאריך הנפילה

הניחו תמונת הלוחם על ליבכם, חזרו על המשפט האחרון שאמר…

ספרו, אמרו הכול דברו בשקט עם היקר שהלך, נפל אלוהים!

ינגב דמעתכם ילחש זאת ארצי, זאת בחירתי.

 

להתייחד! צו הלב לקרוא את השם על המצבה, כמה מתגעגעים.

כמה כואב, הכיסא יתום, החגים עוברים ואתה לא איתנו כמה עצוב.

 

                                                                                                                  כתב

                                                                                                           אמיר שמעון

                                                                                                            22.4.2020

הלוואי ולא נדע שכול

עם אחד לב אחד

ועוד נדע ימים יפים מאלה

כתב שמעון אמיר - לכאב מלאו יובל שנים

לכאב מלאו יובל שנים 

 

שיר זה מוקדש לזכרם של הנופלים במבצע ויקטוריה, יהי זכרם ברוך.

 

השכול “חבר” לדרך בחייך

פוגע, קורע בכול מחוז ופלך

במכאוב הנופלים, במות גיבורינו 

הילת הכאב שנים על ראשינו.

 

מורשת קרב גדלת, הקדשת 

נפלת אתה רק נער, חייך למולדת הענקת.

 

הכאב חד כתער, רק לגעת בך

הגעגוע, ללטף פניך רק עוד פעם 

רציתם להגשים חלום, הלכתם 

לאהוב את נערתך ייחלתם, אכזבתם.

 

מורשת קרב. ……………..

 

ליבי מדמם, חורט את שימכם 

הכאב זועק בכול פינה

אתם! נערים לא תשובו לראות אור חבל! 

לו רק ידעתם שנים חובק מכאובכם.

 

מורשת קרב. …………….

 

עיני דומעות, עיני עייפו, עייני כבו 

רעיי, אחיי הלכו ללא מילות פרידה 

אתם הזיכרון הצורב את ליבי לעד 

פניכם עוברים לפני ברעד, כמה חבל!!

 

מורשת הקרב גדלת, הקדשת 

נפלת אתה רק נער, חייך למולדת הענקת.

 

                                                                                                      כתב

                                                                                                אמיר שמעון

                                                                                               10.11.6.2020

שיר זה לנצח ילווה אותי יובל שנים למבצע ויקטוריה.

לו רק הייתם אתנו לו רק נשארתם אתנו לספר,

לתאר לנכדים, לילדים, לחברים על האומץ ליבכם, על אהבת הארץ, על

המסירות ללא תנאי,

יהי זכרכם תמיד ברוך, בהערכה ובהוקרה רבה חברכם לנשק

                                                                                                                            אמיר שמעון

כתב שמעון אמיר - ארצי אדמתך בוכייה

ארצי אדמתך בוכייה

החזון וההגשמה נגדעו בשנאת אחים חינם

צמחו בך יבלית השדות , מלאו בך עשבים שוטים

במשעולייך ! בתקומתך הגנתי בחירוף נפש עתה אדמה חרוכה

בתקומתך חיינו על רעות , ביחד , יחדיו , מה נותר מהמילים ?

אדמתך בוערת שנאת חינם שולטת ומרחפת מעל ערכייך

ארצי ! צד אחד אוהב אותך פחות ארצי האהובה האמנם ?

 

כורי המשי בהם נכתב : בדם ואש יהודה נפלה , בדם ואש יהודה תקום

אט , אט , לכאבי נפרמים החוטים אוי כמה חבל !!

לעומתם קורי עכביש רוקמים , כותבים שנאה , הסתה , ופילוג בעם הנפלא

כמה מצער : נשכחו השקמים , ראשם הלבין מאבק השנאה.

 

אדמתך בוערת……………

 

ארצי ! אין בושה במוות למענך ובשבילך !!

הכאב והדמע על שכרון אובדן ! זכרו אחים אנחנו

קודש קודשים נפרץ , נשלחים חצים מורעלים , צה”ל של נא מעל פיכם

צה”ל סמל , טוהר , צבא העם , מחוץ ל ” דיאלוג ” הכואב  מצדיע לצה”ל

 

אדמתך בוערת……………

 

ריקים ופוחזים פוגעים בך ובעמודי המקדש הדמוקרטיה !!

כיצד נלמד את ילדינו ונשנן : עם אחד , לב אחד האמנם ?

האובססיה לנתץ , לשבר , לפגוע בחוק מטורף , מי אתם ???

מגילת העצמאות היא היסוד ומי אתם כי תלינו ??

 

אדמתך בוערת , שנאת חינם שולטת ומרחפת מעל ערכייך

ארצי ! צד אחד אוהב אותך פחות ארצי האהובה ?? האמנם ?

                                                                                                         כתב

                                                                                                             אמיר שמעון

                                                                                                                18.8.2023

יחד, יחדיו, רעות, רעות רוח, עם אחד לב אחד, האמנם ?? מה קרה לנו 75 שנה

שנה של חזון והגשמה, תקומה, וב7 חודשים למחוק פרק יפה איכותי בארץ היפה.

קדימה הסתער, ליישר קו ! לא קיים כי המחוקקים בחלקם לא שרתו בצבא העם

מה להם ….לעולם לא נגענו, דיברנו, פגענו בצבא העם !! תראו ריקים ופוחזים

יוצאים רעה על קודש הקודשים, של נא מעל פיכם את המילה צה”ל ומפקדם !

מי אתם ??

כתב שמעון אמיר - מחר יהיה טוב

מחר יהיה טוב

עד לאן הרוע יטפס? בטח, ודאי שיסתיים עידן הרוטמנים, הלווינים, “גדולי” הקיצוניים

שתקופה ארוכה של הפצת רוע ושנאה! מבקש משבת זאת נעבור לתקופה טובה יותר,

שהרוע יעלם, רק יחדיו וביחד מתאים לנו!!

 

מחר השחר יעלה, יבשר תקופה של טוב

השמש תזרח, תפיץ אור ובקרניה תחמם קרוב לבבות

הנבטים הזעירים, החדשים, יתעוררו, עם עתיד חדש, יכו שורש

המדבר יקיץ, יצמיח מרבדי כלניות ושלל צבעוני

 

הכמהות לשמחת חיים, לחיבור במילים יחדיו וביחד

נזכור, ננציח אנחנו שנינו מאותו הכפר, אני אתה, אחר, שונה

 

מייחל לתבונה, הסבלנות, הסובלנות ידליקו, יציתו תקווה חדשה

מתפלל שהרעות תשוב לפרוח בנינו, תשכון עמוק בלבנו

אמרו היום יבוא! נשיב את מילות החיבור: יחדיו, ביחד באהבה רבה.

נשכח! נרמוס! עשבים שוטים, שלא יקומו בנו לעד

 

הכמהות לשמחת…………….

 

מימין ומשמאל, מהמרכז, כפרחי אביב יפרחו בהדרם

ידיפו ריח של אחווה, אהבת האדם, אהבת אחים ורעות רוח

נמחק מהמילון: קיטוב, שנאה, לחבר, לעודד, לקבל אחר ושונה.

נחזק את ההולכים יד ביד להגשמה, לתקומה ולאהבת הארץ הזאת.

 

הכמהות לשמחת ……………..

 

למורשת ההולכים ברוע לא תהה תקומה

לאהוב, לחבר את הפאזל שהתפרק לשלמות חזרה

לרקום בכול דגל: אהבה מקודשת בדם

יחד נבנה, יחדיו ניצור, ביחד נרקום חזון והגשמה  אמן.

הכמהות לשמחת חיים, לחיבור במילים: יחדיו וביחד

נזכור! ננציח: אנחנו שנינו מאותו הכפר, אני, אתה והשונה.

 

                                                                                                                                 כתב

                                                                                                                           אמיר שמעון

                                                                                                                             24.8.2023

בשיר זה מביע משאלה: מאמין בה, תמיד האמנתי בעם היושב בציון,

תמיד האמנתי במילים יחדיו וביחד, תמיד חיינו הושתתו על הרעות אהבת אחים,

גם אם לא הסכמנו, 

לפני הכול!, מעל הכול שמרנו על צה”ל זח, צח, נקי מכול רבב, מחוץ לתחום!!

 

 

כתב שמעון אמיר - פריחת השקד

פריחת השקד

לא עוד לדממה! לא עוד לשתיקת הכבשים

נאמר לא! ליבלית השדות, לעשבים שוטים ולינבוט השדה

נגדל, נצמיח דור התחדשות, טוהר, זן של אהבת האדם

נעמיד לרגלינו: ארזים, כאלון התבור יעמדו בראשינו

 

כמהה ליום המחר מתפלל לגנים פורחים בשושן צחור

מתייסר, בוכה ומייחל לפריחת השקד, לבואה של רוח חדשה

 

ידמו המפלגים, ייעלמו מעלינו רעשים מזהמים סביבתיים

לא היה, לא יהיה מקום למזיקים בארצנו היפה והאהובה

יחדיו נפריח רוח חדשה נשיב לרוחנו את ההורה נתגבר

נשיב לכיכרות, לשדרות את השקמים שנעלמו ואינם!!

 

כמהה ליום……………….

 

ירד גשם זלעפות ישטוף פנים מייסרות יטהר מים עכורים!

נטהר את הביצות כמו אז, נצמיח בהם: נימפאה לבנה, נופר צהוב

נבלום, נרחיק מעלינו הוריקנים מזיקים

נשיב לחכינו את רוח אהבת האדם!! מעל הכול

 

כמהה ליום ……………

 

ירד עלינו שלג לבן, צחור שיטהר את הרוח והאווירה ברחובות

יבשר את בוא האביב, ובו פריחה מלבלבת.

בכול בית, פינה, גן, חצר, יצמח שושן צחור, שילבין את ליבנו

נביט, נשמע פכפוך של יובלים מפכים ורחש הרדופים!

 

כמהה ליום ……………..

 

אל תגידו יבוא היום! הביאו את היום, תקווה למחר חדש

למחר שבו השמש תפציע ותאיר אור חדש שונה, משמח

הביאו למחר עם צמחים יפים, דור חדש עם גבעול איתן

מהגלבוע תנשב רוח חדשה עם ניצני מנהיגות חדשה, ראויה

 

כמהה ליום המחר מתפלל לגנים פורחים בשושן צחור

מתייסר, בוכה, מייחל לפריחת השקד, לבואה של רוח חדשה.

                                                                                                                          כתב

                                                                                                                    אמיר שמעון

                                                                                                                      18.9.2023

בשיר זה יחדיו, ביחד, שמאל, ימין, מרכז, נצמיח רוח מנהיגות חדשה שמאחדת,

שדואגת, שאכפת לה מהארץ הטובה, נמאס מהמנהיגים שצומחים ועליהם רוח רעה,

רוח שלא ידעה את ששת הימים, את ההתשה, את גיבורי  יום כיפור שנת 73,

לא עוד עשבים שוטים,

לא עוד יבלית, ארזים אלונים להם זקוקים למנהיגות חזקה איתנה כי

אין לנו ארץ אחרת, נפריח לובן, טוהר שושן צחור, סמל לטוהר ואהבת האדם אמן.

 

זאת בקשתי הצנועה!!!!

כתב שמעון אמיר - העת לדעת

העת לדעת

חברה יקרה

יש תמיד לזכור, להנציח את אלו שהלכן, נפלו, חרפו נפשם למען המולדת, מתהפכים

מקברם לרוח הרעה הנושבת מדור צעיר של מנהיגות, שלא שרתה בצהל, קיצוניים,

כאלה שלא ידעו את יוסף!! תרתי משמע

 

הייתי נער  מאוהב בך ארצי הייתי נער

הקרב עלייך החל, בפתח, קרוב הוא אל השער

גם אם הילוכו כבד וחתומות פנינו ניאבק

נזכור את כולם, את קולם הצלול ותכולות עיניהם.

 

נתתי לך ארצי כול שיכולתי, הקרבה, שיר, חיוך ולב מרטט

מה אברך לך? אלו הבנים מלאכים למענך נפלו נזכור

 

היו לילות אותם תמיד אזכור

היו ימים להקרבה לא היה תנאי

הוא פשוט שריונר לא פחות ולא יותר

פניו! פני נער צעיר וזה המפקד

 

נתתי לך…………..

 

האהוב שלי נפל והוא מסיירת חרוב

המילים השמחות תמיד פרצו כהורה סוערת

כשראיתי אותו במטוס פניו קרנו, תחתיו נפרשים פרדסים ותלמים

טיפת כוכב האירי לי דרכך אל האור אל המאחד

 

נתתי לך……………

 

הלילה דרוך וחרישי, אגן עליך במפרש געגועים

לצידך ארצי מיטב הבנים להגן בשאון עליך עלמתי

הן אפשר, הן אפשר! זה יהיה פשוט כבר מחר

היום השקמים נעלמו ואינם רק שלט מזכיר את שמם

 

נתתי לך………………

 

הארזים במיתרי הלהק יגנו על שמים כחולים

גם אם בקע מיתר ועוד מיתר השמיים הם שלך

למנגינה הזאת תמיד המשך כי מוכרחים להמשיך להגן

השלכת כבר כאן יחדיו נקבל את בוא האביב.

 

נתתי לך……………

 

בשנה הבאה נראה ציפורים נודדות

מטר של גחליליות יאירו את זוהר הרקיע

אלפי ברכות נודדות, בלילות הקרים ללבבות יחדרו

אל קשי הלב! יחממו את נפשם, לשינוי שבוא יבוא

 

נתתי לך ארצי כול שיכולתי, הקרבה, שיר, חיוך ולב מרטט

ומה אברך לך? את אלו הבנים, המלאכים, למענך נפלו! נזכור

 

                                                                                                                             כתב

                                                                                                                        אמיר שמעון

                                                                                                                          6.10.2023

בשיר זה פונה אל הלב, הנפש, האדם פיתחו ליבכם לאהבה, למאחד, לביחד,

אל תקשו ליבכם אנחנו עם אחד לב אחד, נושא תפילה הן כנכה צהל, הן כאדם,

השיבו את השפיות, האנושיות רק כך ננצח

כתב שמעון אמיר - החיים בצל המוות

 החיים בצל המוות

חברה יקרה!

המילים הקורעות אותנו לגזרים: איפה אמא שלי! אמילי עם התחבושת ביד מסמנת וי

לכול העולם עם שתי אצבעות קטועות מירי המפלצות חיוך ניצחון החיים על האופל,

דורון כמתת להורים למשפחה ולכפר עזה הפיחה רוח של לא עוד! השמחה,

ההתרגשות לא עוצרת, קיימנו את הדיבר החקוק בסלע לא מפקירים פצוע בשטח,

האמנתם באור, בחיים במנהרות האפלות, אמילי, דורון, רומי האמנתם, נאחזתם

באור החיים שבצבץ בחושך, באפלה, ברוע במנהרות,

שאבתם תקווה למחר תזרח השמש.

 

אבא! חזרתי בחיים! חזרתי בחיים.

המוות ריחף במנהרות התופת

לחיים ערך נעלה, דחקנו, האמנו גם בתהום המנהרות

האפלה שלטה בלב, בנפש ובכול נימי הגוף

 

החיים הם ערך נעלה

באפלה ראינו קרן אור של חיים

 

מתוך החושך קרן אור: חזרתי בחיים

הרעים בחלקם נפלו נדמו  זכרם באותיות זהב

הרעות ניצחה! רומי איבדה רעים באהבת הטבע

כפר עזה לא לבד! אמילי שבה אל הכפר

 

החיים הם…………..

 

דורון! לי, לנו, לכם החיוך שלא נשבר

שבתם לארץ ילדותכם לרעים , לרעות העוטפת חיים

גם ידעתם בסתר ליבכם אין בושה במוות!

אחזתם, נאחזתם בחיים, המוות התאדה

 

החיים הם…………….

 

 

אמילי ! קטעו לך שתי אצבעות , שבת אל החיים

ירו באצבעותייך, גם אז ראית את האור במנהרה האפלה

ידעת מתוך התופת :, דורון  עם החיוך תשוב אל הכפר

כתבת הסיוט נגמר, חזרתי בחיים , עם דורון לעם הכואב

 

החיים הם……….

 

ארוכה הדרך ומפותלת אל האור והשמחה

הנפש עטופה במכאוב , סבל , נדחקו לפינה בלב

באפלה חשבנו: על דרום אדום , מטיילות בין מרבדי הכלניות

המשעולים , השמחה בה דרכו רגליכם  האירו את היום

 

החיים הם ערך נעלה

באפלה  ראינו קרן אור של חיים

 

                                                                                                                  כתב

                                                                                                             אמיר שמעון

                                                                                                               21.1.2025

בשיר מיוחד זה מציין את החוסן הלאומי בבנות והבנים שלנו, 

הדבקות במטרה ולא מפקירים פצוע בשטח של ההורים המדהימים,

נושא תפילה כלוחם, כנכה צה”ל ,

כאדם לחזרתם של כול החטופים ודעו אין יותר שמחה ענקית

מלראות את בנינו שבים אל אדמתם.

 

כתב שמעון אמיר - מבצע ויקטוריה בו השתתפתי

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

Video Playlist
1/2 videos
1
שמעון אמיר חלוקת מלגות קרן אמיר בנצי נצר
שמעון אמיר חלוקת מלגות קרן אמיר בנצי נצר
2
שמעון אמיר - "סיפורו של כאב"
שמעון אמיר - "סיפורו של כאב"

גלריה

מה אתה מחפש?

הקלידו שאלת חיפוש

החיפוש יתבצע מיד

שלום

אשמח לקבל כל דבר מתקופתכם בסיירת שקד, עזרה ורעיונות נוספים
מוזמנים להעביר

ניר כהן
050-5642288
nirc0407@gmail.com

מלאו את הטופס

ואחזור בהקדם

לתרומה

בנק לאומי
סניף - 709
ע"ש - ארכיון לוחמי סיירת שקד
מס' - 020826/66

בתודה מראש
ניר