בן דן וחוה. נולד ביום ט”ז במרחשון תש”י (8.11.1949) בקיבוץ מעוז חיים, כבן השני לארבעת הבנים של המשפחה. הבנים היו לחבורה מלוכדת ויוסי היה דוגמה ומופת לאחיו הצעירים וידיד לאחיו הגדול. יוסי למד בקיבוץ מעוז חיים עד כיתה ו’ ובשנים אלה ניטעה בו האהבה לטבע ולנוף. בכיתות הראשונות של ביה”ס למד להכיר את שמות צמחי הבר והציפורים של עמק בית שאן. עקב קשיים חמורים בלימוד הקריאה והכתיבה, נאלץ יוסי לעבור לביה”ס המיוחד בגבעת חיים איחוד, לשנות הלימוד השביעית והשמינית. שם הצטיין ברצונו העז ללמוד ובמאמציו הרציניים להתגבר על קשייו. שם גם רכש ביטחון עצמי ולמד להכיר בערך עצמו. בכיתות ט’-י”א למד יוסי בביה”ס החקלאי “עירון” שבחדרה. הוא למד ועבד בשקידה והיה חבר אהוד מאוד על בני כיתתו ועל מוריו. ב”עירון” הצטרף יוסי לחברה להגנת הטבע והפעילות בה גרמה לו סיפוק רב. במיוחד התעניין בציפורי מים נודדות. בכיתה י”ב חזר ללמוד בבית, כדי להדק שוב את הקשר עם המשק, עם בני כיתתו ועם הענף בו רצה לעבוד. בתקופה זו התקשר לעבודה ברפת וכשחברי המשק בגיל צבא גויסו לרגל מלחמת ששת הימים, מילאו הנערים בני ה17- את מקומם ויוסי היה מעמודי התווך של צוות הרפתנים. עוד מפעל לקח על עצמו: בית הקברות של המשק היה זקוק לטיפול, ואחרי יום עבודה ברפת היה יוסי הולך לבית הקברות להשקות ולטפח, כדי לשמור על מראהו הנאה והמכובד. בסתיו של אותה שנה הצטרף יוסי לגרעין “בנים” בקיבוץ אייל השוכן מול קלקיליה. על אף קשריו האמיצים עם ביתו במעוז חיים ועם משפחתו ראה צורך לסייע בחיזוק קיבוץ צעיר הנאבק על קיומו. שנת השירות בקיבוץ אייל נפסקה באמצע שעה שגויסו חברי הגרעין.

יוסי התגייס לצה”ל עם חברי גרעינו במאי 1968 והתנדב לשרת בסיירת “שקד”. בתחילת מלחמת ההתשה, והתנדב לשרת באחת היחידות המובחרות. בצבא הגיע יוסי למיצוי כשרונותיו וסגולותיו. הוא התגבר, כדרכו, באומץ ובעקשנות על קשיי הטירונות, הקורסים הרבים והפעילות המבצעית המאומצת. הוא התבלט במיוחד בחוש הצדק המפותח שלו ולא השלים עם עול שנגרם לו, או לחבריו, ונאבק בלי פשרות לתיקונו. כל העת המשיך להתעניין בנעשה בביתו ובמשקו. ברוב החופשות בבית לא זכה לנוח מהמאמץ של ההפגזות באזור תעלת סואץ, כי גם בבית נאלץ לחפש מחסה במקלט שעות ארוכות, שכן, גם בעמק בית שאן הייתה חזית “חמה”. אבל רוחו הייתה מרוממת תמיד. אף פעם לא איבד את ההומור הטוב ולא פסקה התעניינותו בבעיות החברתיות והמשקיות של ביתו בקיבוץ. יחד עם זאת שאף להתקדם בצבא. הוא עבר קורס מ”כים והדריך טירונים, ניסה לחנך אותם בדוגמה אישית, כפי שלמד ממפקדיו הנערצים. יוסי היה אמור לצאת לקורס קצינים בחודש אפריל 1970, אולם כחודש לפני כן, ביום ו’ באדר ב’ תש”ל (14.3.1970), נפל בפשיטת צה”ל לגדה המערבית של תעלת סואץ. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות של קיבוץ מעוז חיים.

חוברת לזכרו בשם “יוסי” הוצאה לאור ע”י קיבוץ מעוז חיים; שמו נחקק על לוח זכרון בגן ההנצחה בקיבוץ מעוז חיים.