רחמים, בן עליזה ואהרון, נולד בשנת תשי”ג (1953), בעכו ולמד בבתי-הספר היסודיים “התומר” ו”ביאליק” בעכו. אחרי-כן למד בבית-הספר התיכון-מקצועי “דרסקי” בעכו. רחמים היה תלמיד טוב, שלא התקשה בלימודיו ומוריו היו שמחים ומרוצים מהישגיו. כמו-כן היה חבר בתנועת “הצופים” וברבות הימים הדריך בקן עכו. הוא היה ספורטאי מצטיין בעיקר כשחקן כדורגל בקבוצת “הפועל” עכו, הדריך בספורט, בהתעמלות ובפיתוח-הגוף ואף שימש כמדריך בגדנ”ע. רוב זמנו הפנוי הקדיש לציור כתחביב. רחמים היה בחור שמח בחלקו, הקפיד על ניקיונו והתהדר בלבושו המסודר. תמיד היה מוכן לעזור לזולת והיה אהוד על חבריו, שכינוהו בשם-חיבה “רחמו”. הוא היה בן נאמן להוריו וסייע בידם בכל דבר, לרבות עבודות-הבית. רחמו היה פעיל בחברה והדריך בחוגים שונים, בתחום התרבות והחינוך.

רחמים גויס לצה”ל במחצית אוגוסט 1971 והתנדב לשרת בסיירת “שקד”. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשלים קורס-סיירים וקורס-צניחה, נשלח לקורס מ”כים-חי”ר וגם השתלם בקורס נהגי זחל”ם. בתום אימוניו נשלח לסיירת בסיני בתפקיד מש”ק סיירים והוענקה לו דרגת סמל. הוא היה חייל טוב ואהוד על חבריו ועל פקודיו, משום שהקפיד לדאוג להם ולנוחותם. ואמנם רבים מהם לא ישכחו כיצד דאג תמיד להכין להם משקה חם בשובם ממארבים וממרדפים. תקופה ארוכה שירת בסיני והשתתף במרדפים ובפעולות שונות שבעבורן הוענק לו “אות השירות המבצעי”. לדברי מפקדו היה “חייל מעולה ובעל יכולת ורמה גבוהות”. ביום י”ט בתשרי תשל”ד (15.10.1973), השתתף רחמים בפריצת הדרך בצומת “טרטור-לכסיקון”, באזור “החווה הסינית” שבסיני. בקרב נפגע הזחל”ם שלו והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנהריה. השאיר אחריו הורים ואחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

הוריו רכשו לזכרו את ספר “הזהר”.