בן אברהם וחביבה. נולד ביום י”ח בכסלו תש”ה 4.12.1944)) בתל אביב. בראשון לציון למד בבית הספר היסודי “סיני” ואת לימודיו התיכוניים סיים בבית הספר “בילו” שבתל אביב. היה מדריך נוער, נטה לעתונאות ולמשחק על הבמה. חרוץ ומוכשר היה אך היה מטה אוזן קשבת לכל עצה נאמנה שניתנה לו. הקים את להקת פיקוד הדרום והשתתף בתיאטרון העירוני בחיפה.

גויס לצה”ל בשנת 1963 ונתן את שירותו בסיירת הנגב ובסוף בלהקת פיקוד דרום. במילואים התנדב לשרת בסיירת “שקד”, ושימש בה כחובש קרבי. השתתף במלחמת ששת הימים אשר בה נפל צפונית למשק רוחמה ביום הרביעי לקרבותיה, הוא כ”ט באייר תשכ”ז 8.6.1967)).

חוליה מיחידתו עקבה אחרי יחידת קומנדו מצרית. נפתחה אש על החוליה ואחד החיילים נפצע קשה – ורפאל, בתוקף תפקידו, נחפז אליו להגיש לו עזרה, אך תוך כדי מעשהו זה נפגע בצרור כדורי האויב. כאשר המשיך בחבישת חברו על אף היותו פצוע נפגע שנית וכך מצא את מותו. הניח אשה, אחרי ששה חודשי נישואים. הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול.

מעשהו זה היה למעלה מן המוטל עליו ועל גילוי אומץ הלב במעשהו צוין לשבח.

ב”ספר הגבורה” בהוצאת אגודת העתונאים בתל אביב וניצולי ברגן בלזן, הובא סיפור המעשה של קרבו האחרון שעליו ציין אותו הרמטכ”ל לשבח. גם בספר “במעלות גיבורים”, בעריכת ישראל ארליך, הוקדשו כמה עמודים עליו ולזכרו.

בתחקיר שנערך ב 2017 הודגש כי צל”ש הרמטכ”ל שהוענק לרב טוראי רפאל (רפי) כץ ז”ל הומר לעיטור העוז.

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי ‘יזכור’, שנערך ע’י משרד הביטחון)