משה ספקטור

200px Badge of the Israel Defense Forces.new .svg

סיפור חייו


דברים שמספר משה ספקטור מפקדה התשיעי של סיירת שקד

מאוגוסט 73 מלחמת יום כיפור עד נובמבר 74

מראיין – ניר כהן

ספקטור נולד ב-1942, ליד קייב אז בברית המועצות כיום אוקראינה. הוריו נמלטו מפולין לברית המועצות עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכך שרדה המשפחה את השואה. הם עלו לישראל בספינה במרץ 1949 לאחר מלחמת השחרור והתגוררו בלוד. הוא למד שם בבית ספר יסודי ואחר כך באורט מקצועי-תעופתי. באוגוסט 1960 הוא התגייס לצה"ל.

"התנדבתי לצנחנים" הוא אומר, "חליתי בשבוע הראשון בבקו"מ, אך בסוף מחוסר ברירה נשלחתי לגולני בעידן שזו הייתה די בעיה לשרת בחטיבה. אינני מצטער על אף רגע שעשיתי  בגולני. הייתי שם חייל רובאי, מ"כ בגדוד 13 ואחר כך מ"מ, סמ"פ ומ"פ. אחר כך עברתי להדריך כמ"פ בקורס מכ"ים בג'וערה. אחרי מלחמת ששת הימים חזרתי לגולני לפיקד על הסיירת, שפעלה אז בעיקר במשימות בטחון שוטף וחדירות בגבול לבנון וסוריה. כולל חדירות לירדן.

אחר כך קודמתי להיות סמג"ד בית הספר למכי"ם שעבר לצפון השומרון בגדה המערבית, הלכתי לפו"מ. בסיום הקורס עברתי לחטיבת המבצעים במטכ"ל, הייתי שותף להקמת מדור מיוחד למבצעים משולבים ועבד בשיתוף פעולה הדוק עם סיירת מטכ"ל חיל האוויר ומק'חצר.

איך הגעתי לסיירת שקד ?

כשגורודיש התמנה למפקד פקוד דרום, הוא קרא לי אליו.
(הוא הכיר אותי כשהיה ראש מה"ד מתפקידי הפיקוד וההדרכה שלי בקורס קצינים).
הוא מינה אותי באוגוסט 73 לפקד על 424.
זה היה לאחר שפאצי הלך לפו"מ. שיפמן שהיה סגן מפקד היחידה עשה לי חפיפה. אחר כך מיניתי את יובל דביר ("פרד") ז"ל לסגני. זה היה לפני מלחמת יום הכיפורים.

מה עשיתם עד המלחמה?

עשיתי מאמצים להכיר את המפקדים והחיילים של היחידה.
עברתי בין הפלוגות שהיו פזורות. פלוגה א' היתה בבלוזה ועשתה בט"ש – מארבים וסיורים. פלוגות ד' וה' התארגנו במשמר הנגב, הפלוגה הצעירה הייתה באמון לוחם בערד.

ארבעה ימים לפני המלחמה הפיקוד הוריד אותי לטסה עם היחידה ושם ציידו אותנו בזחל"מים במקום הנונוני"ם. כמובן שאף אחד לא ידע שהולכת להיות מלחמה.

היכן תפסה אותך המלחמה?

כשפרצה המלחמה הייתי בטסה קבלתי את פקודת שובך יונים. רצתי עם פלוגה ה'  כדי לתגבר את אזור ראס סודר. בדרך נתקלנו בקומנדו המצרי שהושמד בידי מטוסי חיל האוויר. מאותו רגע הפכנו לכוח הנייד של הגזרה. בהמשך נחתו ממסוקים עוד כוחות קומנדו מצרי שתפסו רכסים שולטים וניסו לחסום את הציר המרכזי של צה"ל.

בגזרת אבו רודס נכנסנו לפעולה עם הזחל"מים שלנו והשמדנו את רוב הכוח המצרי. נהלנו קרב רגלי כמו בספרים של תנועה ואש ברכסים פתוחים וחיפוי צמוד.

ובהמשך?

דרשתי לחבור לכוח העיקרי בטסה, אני והחפ"ק חזרנו לטסה וב-13 לאוק' פגשתי את פאצי והצטרפתי לכוח הקטן שלו. שלומי גרונר היה הנהג ואני הייתי חפ"ש. היינו נגמ"ש ושני ג'יפים נתקלנו שוב ושוב בקומנדו המצרי בין טסה לתעלה. בשלב מסוים הנגמ"ש חטף אר.פי.ג'י. קצין הנגמשים סגן שאול אפריק ז"ל וסגן איתן ניר ז"ל נהרגו, ועוד שניים, נפצעו אחד מהם כצ'לה (יעקב כץ), לאחר הקרבות האלה חזרתי לכוח העיקרי של שקד בטסה.


התארגנו עם פלוגות ג' וד' להמשך הלחימה לקראת הצליחה, היינו תחת פיקוד חטיבה 14 של אלוף משנה אמנון רשף. בליל הצליחה 15 – 16 לאוק' נענו אחרי ובין גדודי הטנקים של החטיבה, בשלב מסוים התפצלנו, אני הובלתי כוח בציר בוצי מאוד לכיוון מוצב מצמד ויובל הסמג"ד הוביל כוח בציר המקביל. המשימה הייתה לכבוש את המוצב מידי המצרים. לא היה לנו מודיעין וכל הזמן התעופפו פצצות תאורה שחשפו אותנו והתחלנו לחטוף ארטילריה וטילי נ"ט. הזחל"מ המוביל אחרי מח' הטנקים היה בפיקודו של אלי שגיא מ"פ ד'.

הזחל"מ התפוצץ ונהרגו 8 לוחמי הסיירת כולל אלי שגיא, במקביל לכך נפגע גם הטור של יובל הסמג"ד בצומת טרטור לקסיקון והיו להם מספר פצועים ביניהם מ"פ ג' ארם צבר ומספר הרוגים.
כוח צנחנים בפיקוד המח"ט דני מט עבר אותנו והם צלחו על גבי סירות גומי ראשונים את התעלה לצד המצרי ותפסו ראש גשר. המשימה שלנו עכשיו הייתה לאבטח ציר חיוני לטנקים שמאחור ולהרחיב את שטח הצליחה . 
ב – 19 לאוק' חצתה חטיבה 14 את התעלה כשסיירת שקד בתוכה,  עכשיו המטרה לטהר את המוצבים המצריים, שהצנחנים לא הצליחו להשתלט עליהם בעיקר לאורך החיץ ומתחם "אורחה" ( סרפאום ), המשימה הוטלה על שקד, כאשר לפנינו נע כוח "דב לבן" (אז יחידה סודית של כלי רכב  אמפיביים שנפלו שלל בידי צה"ל והושמשו), "דב לבן" שהוביל ראשון את הכוח נפגע קשות במשימתו וחטף אש כבדה שגרמה לו נפגעים רבים, ( 16 הרוגים ) אנו נענו מיד אחריו, כשהגענו לאזור המתחם העיקרי והשולט נענו רגלית אחרי ירידה מהזחלמי"ם תוך חיפוי צמוד של הטנקים וטיהרנו את התעלות , בלחימה זו תוך כדי ההסתערות נהרג הקשר בן גולן. היעד היה גבוה ושולט ועדכנתי את המח"ט על פגיעות קשות לדב לבן, שלחתי כוח מהיחידה לעזור לדב לבן.
שנים לאחר מכן שמעתי ממפקד הכוח שלהם שהפעולה שלנו הצילה את היחידה שלו.

לקראת ערב כבשנו את המוצב, שהיה מלא בגופות של חיילים מצריים. התארגנו ללילה, למחרת נענו בתוך הסבך לפני הטנקים עד הרמפות ששלטו על התעלה ממערב. ואז ראינו מולנו את הכוח העצום של הארמיה השנייה.
בכך לא הסתיימה לחימת שקד במלחמה. היחידה רוכזה בבסיס פאיד ושמשה כוח עתודה פיקודי. 

זמן מה לאחר מכן הוטסנו במסוקים לג'בל עתקה. נחתנו בהפתעה ונתקלנו בכמה מצרים מסכנים. זה היה כמעט כמו תרגיל גדודי מוטס. היינו כשבוע בג'בל ואז העבירו אותנו לחווה הסינית ונערכנו מול הארמיה השנייה. הפסקת האש היתה אמנם בתוקף אך היו חדירות של קציני מודיעין ותצפיות ולכן הכנו שפניות ומכשולים והתארגנו כמו שצריך.
בינתיים הפסקת האש הורחבה להסכם בקילומטר ה-101 והשגרה והשקט חזרו לסיני.

עברנו חצי שנה של שגרה שכללו גם אירועי ספורט ואמונים בהפעלת עורבים (טילי נ"ט מדגם טאו. בפקוד חשבו להכניס ליחידה פלוגת עורבים אך בסוף הרעיון נפל.
לאחר כחצי שנה חזרה היחידה לבסיס במשמר הנגב, ואז שמעתי את הבשורה על הכוונה לסגור את 424. 

מה עשית כדי למנוע את סגירת סיירת שקד ?

ב-1974 לאחר מלחמת יום הכיפורים. הודיעו לי שהוחלט לפרק את היחידה, כמו שפרקו את הסיירות הפיקודיות "חרוב ואגוז". התרגזתי מאוד והתקשרתי ללשכת הרמטכ"ל למוטה גור. אמרתי לו: הולכים לסגור את שקד. מוטה אמר לי : "אני לא יודע על זה שום דבר. מה פתאום. זה לא יקרה. אני עוצר מיד".

בעקבות מאבקי זה נדחה פרוק היחידה בארבע שנים.

איפה היית בהמשך דרכך בצבא ?

בדצמבר 1974 נקראתי על ידי קצין חיל רגלים וצנחנים ראשי דן שומרון לרכז את  נושא הפקת הלקחים מהמלחמה. מאוחר יותר מוניתי למפקד מרכז החי"ר. "מפקד המתקן כולו היה תת אלוף יואל גורודיש, קצין שריון והאח של. אני זוכר שהוא כל הזמן היה אומר לי באמונים המשולבים של שריון וחי"ר :ספקטור אל תברח לי".

המשכתי מצאלים לעוד כמה תפקידים ובהם מח"ט גבעתי שהייתה אז חטיבת מילואים ובהמשך בשנת 80 קיבלתי פיקוד על חט' ביה"ס למכ"ים בכרמיאל, איתה גם השתתף במלחמת לבנון הראשונה.
בשנת 82 קיבלתי פיקוד על אוגדה 720 של פקוד מרכז וסיימתי את שירותי הצבאי בסוף 1986 כראש מטה פקוד צפון תחת האלופים אורי אור ויוסי פלד.

איזה הבדלים אתה מוצא בין סיירת שקד לגולני ?
מה היה יותר קשה ומאתגר להיות מפקד שקד או מ"פ בגולני?

"לסיירת שקד הגיעו חיילים עם מוטיבציה גבוהה ולכן היה קל יותר לפקד עליהם. לעומת זאת לפקד על פלוגה רובאית, על חיילים שחלק גדול מהם הוצבו בגולני שלא מרצונם באותה תקופה היה הרבה יותר מאתגר.  זכור לי כאשר סיימתי להיות מ"פ א' רובאית בגדוד 13, החיילים קנו לי מזרן אויר ואמרו לי, המפקד זה כדי שלא תישן על סירה קוצנית בתוך אוהל הסיירים. המחווה הזה שלהם ריגש אותי מאוד".
לימים כשהוקמה מחדש חטיבת גבעתי המיתולוגית של מלחמת השחרור, בפיקודו של שמעון אבידן,  היא בקשה לשמור על המורשת והנציחה את שקד בכך שקראה לאחד הגדודים על שם היחידה – גדוד שקיים עד היום.
לאחר פרישתו של משה ספקטור מהצבא בדרגת תא"ל , הוא מונה למנכ"ל עירית פתח תקווה, העיר שבה הוא מתגורר עד היום ולפני כמה שנים פרש לגמלאות גם מהעירייה.

וידאו

הוידאו שלנו
1/1 סרטונים
1
ניר כהן סיירת שקד ראיון עם משה ספקטור מגד שקד במלחמת יום כיפור
ניר כהן סיירת שקד ראיון עם משה ספקטור מגד שקד במלחמת יום כיפור

גלריה

מה אתה מחפש?

הקלידו שאלת חיפוש

החיפוש יתבצע מיד

יצירת קשר

אשמח לקבל כל דבר מתקופתכם בסיירת שקד, עזרה ורעיונות נוספים
מוזמנים להעביר

ניר כהן
050-5642288
nirc0407@gmail.com

מלאו את הטופס

ואחזור בהקדם