איתן, בן שושנה וחיים, שניהם מוותיקי הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, נולד ביום י”ט בתשרי תשי”א (30.9.1950) ברמות נפתלי. הוא למד בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון בלוד והשתלם בבית-הספר להנדסאים בתל-אביב. ילדותו של איתן עברה עליו ברמות נפתלי שבגליל העליון ובמושב שדמות דבורה, שבגליל התחתון. אחרי-כן עבר עם משפחתו ללוד. מצעירותו הצטיין בכושר מנהיגות והיה אהוב מאוד על חבריו הרבים. הוא היה רציני, אחראי ומעמיק אך יחד עם זאת ידע להיות שובב ועליז, כשהשעה הייתה יפה לכך. איתן היה ספורטאי מצטיין, ואף היה חבר מועדון הספורט של עיריית לוד ועסק בתחום ההתעמלות. בשנות לימודיו בבית-הספר התיכון היה מדריך ספורט. הוא היה אחד הצעירים המבטיחים בארץ במקצוע התעמלות קרקע. מטבעו היה צעיר אופטימי ועליז, אוהב חיים, חברותי מאוד והרבה לרכב על אופנוע ולטייל בארץ. תמיד היה בן מסור ואוהב להוריו, פעיל בחברה וחבר טוב לרעיו. איתן גויס לצה”ל במחצית נובמבר 1968 והתנדב לשרת בסיירת “שקד”. הוא שירת ביחידות סיור קרביות שונות והשתתף בפעולות מבצעיות, לרבות פעולות מעבר לקווי האויב, בסיני ובבקעת הירדן. הוא עבר בהצלחה קורס מ”כים, קורס סיירים וקורס צניחה. אחרי שמילא בהצלחה תפקידים שונים ביחידתו, נשלח לקורס קצינים, בסיומו הוענקה לו דרגת קצינות ובמשך הזמן הגיע לדרגת סגן. במשך כל תקופת שירותו נחשב חייל ומפקד מעולה. אחד ממפקדיו העריכו כקצין טוב, בעל מרץ ויזמה, שקט בהליכותיו, מקובל על חייליו ועל מפקדיו, שש להתנדב לכל משימה, ישר והגון. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר למד איתן בלימודי המכינה ללימודים גבוהים באוניברסיטת באר-שבע ובשנת 1973 החל ללמוד בבית-הספר להנדסאים. במלחמת יום-הכיפורים שימש כקצין בסיירת קרבית, שלחמה נגד כוחות קומנדו של המצרים, שנחתו בסביבות טאסה. לילה-לילה יצאו חיילי היחידה למארבים ולסיורים, כדי לגלות ולחסל את חיילי הקומנדו. הם לחמו לכיבוש צמתים, כדי שכוחות השריון יוכלו לנוע אל עבר התעלה. ביום י”ח בתשרי תשל”ד (14.10.1973) נפגע איתן ונהרג בעת שהסתער עם יחידתו על קבוצה של שישים אנשי קומנדו מצרים, שהתחפרו על גבעה. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בלוד. השאיר אחריו הורים ושתי אחיות. הוריו הוציאו לאור חוברת לזכרו של איתן, ובה מדברים חברים על דמותו.