סמל ראשון

סופר (איציק) יצחק

בן איטקה ואברהם
torch180x250
נפל ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973)
בן 28 בנופלו
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי קריית שאול
האירוע: בפריצה לאזור החציה
200px Badge of the Israel Defense Forces.new .svg

סיפור חייו

יצחק (איציק), בן איטקה ואברהם, נולד ביום י"ז באדר תש"ה (2.3.1945) בפתח-תקוה. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם וייצמן ובבית-הספר התיכון-עירוני בהרצליה. אחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר לצילום "ג'רמיין" ובבית-הספר לצילום טלוויזיה של "אר.סי.איי." בניו-יורק. יצחק היה תלמיד חרוץ וממושמע, והיה אהוב על מוריו ועל חבריו. בימי נערותו החל להתעניין בצילום ובארכיאולוגיה ולשני תחומים אלה הקדיש הרבה מזמנו וממרצו, עד יומו האחרון. הוא אף השתדל לחבב את מלאכת הצילום על בני הנוער, והדריך במועדון נוער מטעם עיריית הרצליה. נופי הארץ הקסימוהו, ובכל הזדמנות שנקרתה לו נסע לטייל בה. אך יותר מכול אהב יצחק את מרחבי הנגב וסיני ואת אהבתו זו הביע בצילומים הרבים שהשאיר אחריו בעזבונו.

יצחק גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1963, והתנדב לשרת בחיל הרגלים, בחטיבת "גבעתי" ובסיירת "שקד", משום שהסיירת פעלה באותם ימים באזור הדרום והנגב. לאחר הטירונות השתלם בקורס מ"כים חי"ר ובקורס מש"קי סיירים. הוא היה חייל טוב, אחראי וממושמע.

במלחמת ששת הימים נמנה עם הכוח הראשון שפרץ לסיני. על חלקו במלחמה הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". את פרנסתו מצא בייצור סרטי טלוויזיה, סרטים תיעודיים וסרטי פרסומת. להצלחה רבה זכו שני סרטים שצילם בסיני והוקרנו בטלוויזיה בארצות-הברית. בימי מלחמת ששת הימים הרבה לצלם ממה שראו עיניו בסיני. תערוכת התצלומים שהציג לאחר שנסתיימה המלחמה, ועמה תערוכת צילומיו ברובע היהודי בניו-יורק, זבו לתשבחות ולביקורת טובה. יצחק היה רגשן מאוד ומראות יפים היו משרים עליו עליצות. הוא היה פיקח, נבון ומהיר תפיסה, בן מסור להוריו ואח אוהב. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים היה יצחק בחוץ-לארץ. הוא מיהר לחזור ארצה והצטרף לחבריו בסיירת, שנשלחה לסיני והשתתפה בקרבות נגד המצרים. ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973), נפל יצחק בקרב בציר "נחלה". זחל"ם מפקד הפלוגה פרץ בין הראשונים אל עבר התעלה, באזור שנועד לצליחה. הזחל"ם נפגע פגיעה ישירה ויצחק נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "למרות היכרותנו הקצרה הטביע עלי יצחק את רישומו העמוק. הוא התיידד במהירות עם לוחמי היחידה. היה בו חוש הומור ומעשיות נמרצת. כמבלי משים נהפך ליד ימינו של מפקד הפלוגה ועזר לו בעצותיו".

גלריה

מה אתה מחפש?

הקלידו שאלת חיפוש

החיפוש יתבצע מיד

יצירת קשר

אשמח לקבל כל דבר מתקופתכם בסיירת שקד, עזרה ורעיונות נוספים
מוזמנים להעביר

ניר כהן
050-5642288
nirc0407@gmail.com

מלאו את הטופס

ואחזור בהקדם