בן אליהו ויפה. נולד ביום ט”ז בתמוז תשי”ח (4.7.1958) בטבריה. כאן למד בבית-ספר יסודי ובבית-הספר התיכון ‘עמל’. היה תלמיד מצטיין, אך נהג להצניע את הצלחותיו. באופיו היה ביישן ונחבא- אל-הכלים, ואת עולמו העשיר שמר בלבו. הוא נהג לערוך סיורים ארוכים בטבע, הרבה לקרוא, ואת רגישותו לעולם הסובב אותו ביטא בכתיבת שירים. תכונת ההתנדבות והרצון לתרום לחברה אפיינו אותו מילדותו. תמיד עזר לחבריו הנחשלים בלימודים, וכאשר הגיע זמנו להתגייס לצבא ויתר על הזכות שניתנה לו – להצטרף לעתודה האקדמית.

בראשית נובמבר 1976 גויס לצה”ל והתנדב לשרת בסיירת “שקד”, ובכך הגשים את חלומו – לשרת ביחידה קרבית. לאחר מכן הועבר לבית-הספר של חיל-הרגלים, עבר קורס-צניחה, קורס מ”כים חי”ר וקורס מפקדי-מרגמות. את הקורסים סיים בציונים טובים והמשיך להדריך בבית- הספר. במסגרת שירותו השתתף במבצע ליטני. כל עת שהותו ביחידתו התמיד באימוני הכושר מתוך תקווה להצטרף ליחידה קרבית.

ביום י”א בחשוון תשל”ט (11.11.1978) נפל בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית- העלמין הצבאי שבטבריה. השאיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות.

במכתב-תנחומים למשפחה כתב מפקדו: “דרכו של עופר בצבא הייתה ארוכה ומלאת- קשיים. עופר התנדב לסיירת ‘שקד’ ועקב קשיי-בריאות נמנע ממנו לסיים את המחזור. הוא לא ויתר וניגש לעשות את המסלול שנית. הפעם סיימו בהצלחה. אחר-כך הגיע עופר לבית- ספר של חי”ר ויחד עמנו עסק בהדרכה של המערך הסדיר ומערך המילואים – עבודה קשה המחייבת סבלנות רבה. בסתר-לבו קיווה עופר לחזור לאחת היחידות המובחרת של צה”ל. תכונה שהייתה אופיינית לו – לשרת את צה”ל ואת המדינה כמיטב-יכולתו.”

המשפחה הנציחה את זכרו בגן הזיכרון שבטבריה.