צביקה פוגל

בן רות ואליהו
torch180x250
נפל ביום כ"ה בחשון תשמ"ג (11.11.1982)
בן 28 בנופלו
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי קריית שאול
200px Badge of the Israel Defense Forces.new .svg

סיפור חייו

בן רות ואליהו. צביקה נולד בתל אביב ביום ט' בסיוון תשי"ד (10.6.1954). אח לתרזה.

בהיות צביקה ילד רך בשנים עקרה משפחתו לנצרת עילית, שם עברו עליו שנות ילדותו. בעיר זו הוא למד בבית הספר העממי "תבור". עם סיום לימודיו היסודיים חזרה המשפחה לגור בתל אביב, וצביקה השלים את לימודיו בתיכון "עירוני א", במגמה ביולוגית.

מגיל צעיר אהב צביקה לעסוק בפעילות ספורטיבית. הוא היה חבר מועדון "הפועל תל אביב, בכיתה ו' היה במחנה לספורטאים מצטיינים ואת חופשותיו בילה בצלילה. כמו כן, היה חבר בתנועת הנוער "הצופים".

צביקה התגייס לצה"ל בשנת 1972 ושירת ב"סיירת שקד". הוא נלחם במלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 בסיני. במהלך שירותו סיים קורס מ"כים, קורס חובשים (בהצטיינות) וקורס קצינים. צביקה שירת כשנתיים בקבע והשתחרר בדרגת סגן.

בשנת 1978, מיד לאחר שחרורו מצה"ל, הצטרף צביקה לשירות הביטחון הכללי, ליחידת המבצעים. לאחר מספר שנים עבר למגזר הערבי, לתפקיד רכז מיעוטים אזורי במרחב צפון. במהלך עבודתו הוא גם נשלח לחו"ל ושימש בתפקידי אבטחה במחנה עולים בווינה, אוסטריה.

בשנת 1973 הכיר צביקה את שרה בבריכה בבית הלוחם, שם שהה עם אביו שהיה נכה צה"ל. השניים נישאו בשנת 1980. שנה לאחר מכן נולד בנם – עמית.

צביקה נפל בעת מילוי תפקידו בלבנון, באסון צור, ביום חמישי כ"ה בחשוון תשמ"ג (11.11.1982). באסון, שאירע חמישה חודשים אחרי כניסת צה"ל ללבנון במלחמת לבנון הראשונה, קרס בניין הממשל הצבאי הישראלי בצור שבלבנון ונהרגו בו תשעים ואחד אנשים, בהם תשעה אנשי שב"כ, שישים ושבעה שוטרי משמר הגבול וחיילי צה"ל, וחמישה-עשר עצירים לבנוניים.

צביקה היה בן עשרים ושמונה בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול, תל אביב. הניח אישה ובן, הורים ואחות.

צביקה מונצח במעלה אדומים, שם ניטעה בשנת 1984 "חורשת צביקה", חורשה מגודרת במערב העיר הכוללת פינות ישיבה ופיקניק לרווחת המטיילים.

גלריה

מה אתה מחפש?

הקלידו שאלת חיפוש

החיפוש יתבצע מיד

יצירת קשר

אשמח לקבל כל דבר מתקופתכם בסיירת שקד, עזרה ורעיונות נוספים
מוזמנים להעביר

ניר כהן
050-5642288
nirc0407@gmail.com

מלאו את הטופס

ואחזור בהקדם