בן חסן ואמנה. נולד בשנת 1945 בכפר שיבלי ולמד בבית הספר היסודי בכפר מולדתו. הרבה לקרוא ספרים ובייחוד ספרי היסטוריה. את רוב זמנו בילה בארגון הנוער ולחם לשם פתיחת מועדון לצעירים והקמת קבוצת כדורגל. הוא היה צעיר אמיץ לב, טוב מטבעו ונעים הליכות. הוא היה גאה בארצו ובתרומת אחיו למדינה.

חוסין גויס לצה”ל לחיל הרגלים, לחיל מערך הגנת הגבולות, והתנדב לשרת בסיירת “שקד” והצטרף לצבא הקבע בסוף יולי 1969. הוא היה אהוב על חבריו לנשק ועל מפקדיו. הוא השתתף בקרבות על גדות תעלת סואץ וביום 26 באפריל 1970, נפל בהיתקלות במארב מצרי באזור תעלת סואץ. על גילוי אומץ לב, יזמה ודבקות במשימה זו תחת אש אויב, הומלץ חוסין לקבלת ציון לשבח. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בכפר שיבלי.

באוקטובר 1970, חודשים אחדים לאחר נפלו, חתם אלוף פיקוד הדרום על צל”ש זה, ומשפחתו קיבלה אותו בראשית דצמבר 1970. וזה תיאור המעשה, כפי שנרשם בתעודה: “ביום 26 באפריל 1970, השתתף סמל חוסין שיבלי בסיור בגזרה הצפונית של תעלת סואץ. בהיתקלות במארב אויב קפץ מכלי הרכב והחל לזרוק רימונים לעבר האויב, שהיה על הסוללה. לאחר שאזלו הרימונים חזר מספר פעמים לכלי הרכב להצטייד ברימונים נוספים והמשיך להטילם לעבר האויב, עד שנפגע ונפל. כל לחימתו נעשתה ביזמתו וללא קבלת פקודה”.

באפריל 1973, הומר הציון לשבח שקיבל לעיטור המופת.