בן מיכאל-עמנואל ומרים. נולד ביום כ”א במרחשון תשי”א (1.11.1950) בקיבוץ יסעור. כשמלאו לו שלוש שנים עבר עם הוריו לגור בחיפה ושנה לאחר מכן – להדר-יוסף, ליד תל-אביב. הוא למד עד כיתה ז’ בבית-הספר היסודי על-שם דוד ילין בהדר-יוסף ולאחר שעברו הוריו ללוד, למד שם בכיתה ז’ בבית-הספר היסודי הממלכתי ג’ ע”ש ח”נ ביאליק. בקיץ 1963 יצא אביו בשליחות לפריז ולקח את משפחתו עמו. זאב סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר הישראלי בפריז והחל ללמוד בבית-הספר התיכון הבינלאומי ליד פריז. בבית-הספר הזה למדו תלמידים ישראליים אחדים, יחד עם תלמידים מארצות הברית, גרמניה, יפאן ועוד. הוא הוסיף להתכתב עם חברים אחדים מבית-הספר בפריז מספר שנים, לאחר שובו לארץ. בעת שהותו באירופה הוא ביקר בלונדון ובניו-יורק. הוא גילה עניין רב בציור ונהג לסייר במוזיאונים ובתערוכות. השנתיים ששהה בפריז השפיעו עליו השפעה עצומה ובמיוחד על התפתחות כישרון הציור שלו. בשנת 1965 חזר לארץ וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון רמלה-לוד במגמה הריאלית. בשעות הפנאי השתתף בחוג הדרמטי בבי”ס לאמנות “סטודיו” בהדרכת הבמאי ניקו ניתאי. הוא המשיך להתעניין בציור והתחיל לכתוב שירים. תחביביו הנוספים היו הצילום והקולנוע. כן היה מנוי בסינמטק.
הוא גויס לצה”ל בפברואר 1969 והתנדב לשרת בסיירת “שקד”. אור ליום כ”ז באייר תש”ל (1.6.1970), עלה רכבו על מוקש באזור תעלת סואץ, וכך מצא את מותו. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-הקברות בלוד.
מחנכו בכיתות י”א וי”ב כתב דברים לזכרו: “הוא היה לי תלמיד בבית-הספר וחבר לאחר שסיים לימודיו. אחרי סיימו את לימודיו לא נותק הקשר והיה נוהג לבלות שעות רבות בביתי עד שעה מאוחרת בלילה. כך נהג גם בשעה שהיה בא לחופשה קצרה מהשירות הצבאי. בשעות אלו הרבינו להאזין למוסיקה ולשוחח על אמנות, פילוסופיה, פרפסיכולוגיה, תורת החלומות, יחסים שבינו לבינה ועל עוד נושאים מנושאים שונים. לפעמים נהגנו לשוחח גם על שיריו, אותם היה מראה לי. לאחרונה הרבה לשוחח על גרמי השמים ולפתע החל להתעניין באסטרונומיה ובאסטרולוגיה ולשם כך נסע בחופשותיו לספריה האוניברסיטאית. זאב חיפש את המוזר, המרתק, יוצא-הדופן, המעניין, כי זה היה הוא עצמו וזו גם הסיבה שבגללה התנדב לסיירת”.
