סגן

מרכס (רני) רן

בן הילדה ופרנץ
torch180x250
נפל ביום כ"ט באייר תשכ"ז (07.06.1967)
בן 22 בנופלו
מקום מנוחתו בית העלמין האזרחי הזורע
האירוע: צפונית למתלה
200px Badge of the Israel Defense Forces.new .svg

סיפור חייו

בן פרנץ והילדה. נולד ביום י"ז בשבט תש"ה (31.1.1945) בקיבוץ הזורע. למד במוסד "שומריה" וסיים את י"ב כיתותיו בשנת 1963. בת-שחוק ריחפה תמיד על פניו ובה השתקפה נפשו. בת-שחוק זו העידה על תבונת-החיים העמוקה שניחן בה ועל אהבת האדם והחיים. יחסי חברות וידידות היו לגביו צו-המצפון – ובשל אהבה זו לזולתו חביב היה על הכל. מגיל צעיר היתה לו השאיפה לעשות הכל בדרך הטובה והמושלמת ביותר, לחקור כל דבר עד הסוף ולא להשאיר משהו בלתי-ברור. משהתבגר היה פתוח תמיד למחשבה ולא היו רבים כמוהו לעירנות, לביקורת הגיונית ולמחשבה עצמית. במלוא המרץ פנה לתפקיד-ההדרכה וגם חניכיו העריכוהו והעריצוהו כי הוא ידע להתיחס אליהם יותר כחבר מאשר כמדריך, בלי לשמור על מרחק כדי ליצור לעצמו מעמד בתוכם. מעולם לא היה לו אופי מיליטריסט ובהגיע גיל-הגיוס באוגוסט 1964, הצטרף לחיל-השריון וגמר את שירותו בו. הוא שירת ביחידה זו אולי בגלל הצורך לתת גם לצבא את מלוא יכולתו ואולי בגלל אהבתו הרבה לטיולים ולסיורים – לצופיות, כי עוד מילדותו היה יוצא לטיולים ארוכים עם משפחתו. מאוחר יותר הלך לקורס-קצינים, ושוב היה באותה יחידה. אחד מחבריו מספר כי בהיותו יחד עם רן במסגרת-הצבא היו מבצעים יחד סיורי-גבול בדרום ונהוג היה בין הקצינים לסטות מהציר ולהציץ למקומות חדשים כדי להכירם. הוא עשה כל זאת מתוך רצון להכיר את ארצו ומפני שאהב אותה בכל נפשו. בערבים, בזמנו החפשי, היה קורא בספרי ידיעת-הארץ, ספרי גיאולוגיה ומתימטיקה ופעם התווכח עם אחד ממפקידו על צורת חינוך הנוער בארץ ואמר שאת הנוער צריך לחנך על אהבת- המולדת ולא על שנאת-האויב. לדעתו, יש לאפשר לנוער לטייל ולהכיר את ארצו במסגרת- הצבא כי באופן זה ילמד לאהוב אותה. הוא היה בעל ידע צבאי וקצין מצטיין והירבה להתעניין גם בתחומים אחרים. רק בימי-מתח קשים קשה היה לו להתרכז בלימודים. זמן קצר אחרי שחרורו מן הצבא נקרא שוב לדגל ובמלחמת ששת הימים נמצא במסגרת פלוגת-סיור בשירות-מילואים. החבר הנ"ל מספר כי פגש בו ימים מספר לפני פרוץ הקרבות כשהוא נוסע בג'יפ פתוח ומאובק – ומחייך כדרכו תמיד. "שוב אפשר לטייל!" קרא לקראתו. חברים אחרים מספרים שפגשו בו בתוך המערכה בלב סיני והוא אומר להם: "תראו, איזה נוף ומרחבים! אפשר לטייל בלי סוף!" כזה היה רן: אהב את המולדת ונלחם למענה – ונפל למענה. זה היה ביום השלישי לקרבותיה, הוא כ"ט באייר תשכ"ז (7.6.1967), ליד מצבת פרקר צפונית למיתלה שבסיני. במקום הזה הופקד רני כדי להדריך כוחות נוספים לטנקים הראשונים שיגיעו ולקראת ערב יצא עם חבריו לשוב ליחידתם אך בדרך נתקלו באויב, נכנסו אתם בקרב ושניים מהם – רן ועוד חבר שלו מכפר-סבא – נפלו כתוצאה מן היריות. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ הזורע. לאחר נפלו הועלה לדרגת סגן. בקיבוץ הזורע נחנך באוגוסט 1968 מבנה אמנותי לזכרו של בן-המשק. פינה זו היא שילוב של בנייה ופיסול הניצבת באיזור בית-הילדים, את אופיו העליז ונטייתו הספורטיבית של רן. לאחר נפלו הופיעה חוברת לזכרו ולזכר עוד שניים מחבריו. קיבוץ הזורע הוציא לאור חוברת הנושאת את כנויו ("רני"). בחוברת 53" מהם", בהוצאת הקיבוץ הארצי לזכר חברי הקיבוץ שנפלו במלחמת ששת הימים, הוקדש עמוד לתולדותיו. מעזבונו הובא ב"גוילי אש", כרך ד', ילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות-ישראל.

גלריה

מה אתה מחפש?

הקלידו שאלת חיפוש

החיפוש יתבצע מיד

יצירת קשר

אשמח לקבל כל דבר מתקופתכם בסיירת שקד, עזרה ורעיונות נוספים
מוזמנים להעביר

ניר כהן
050-5642288
nirc0407@gmail.com

מלאו את הטופס

ואחזור בהקדם