בן אברהם ושרה. נולד ביום כ"א באלול תרצ"ז (28.8.1937) בתימן. בילדותו למד ב"חדר". בשנת 1949 הגיע לארץ במבצע "על כנפי נשרים". בימים הראשונים ישבה המשפחה במעברת ראש-העין ולאחר-מכן עברה ליבנה עד שהגיעו, כעבור שלושה חדשים, ליסוד-המעלה והשתכנו שם. שלום התחיל לומד בבית-הספר במקום, אחרי-הצהריים עבד ועזר בכלכלת-המשפחה (כי אביו היה זקן וחלוש) ורק בערב נתפנה להכנת שעוריו. כעבור ארבע שנים עברה המשפחה לגור בכפר-סבא, אלא שהנער לא רצה להפסיק את לימודיו ולהיפרד מחבריו שחיבבוהו על צניעותו, רוחב-לבו וידידותו; הוא נשאר במקום, המשיך בלימודיו ובעבודתו והתארח אצל הוריו רק בשבתות. הוא אהב את העבודה וביחוד את עבודת-האדמה, ומטרת-חייו היתה לעסוק בחקלאות. בסיימו את לימודיו בבית-הספר היסודי נאלץ להיאבק קשה עם בני-משפחתו עד שעלה בידו לשכנעם שיאפשרו לו ללמוד בבית-הספר החקלאי בנהלל. בלמדו שם היה חוזר ומספר: "בנהלל מצאתי את אשר רציתי, כי שאיפתו היתה לשוב עם משפחתו ליסוד-המעלה, להשתקע שם ולפתח משק חקלאי במקום מתוך תקוה שבעמל-כפיו יצליח להעלות את רמת-חייה של משפחתו. שנה אחת למד שם, כי מפאת גילו נקרא למלא את חובת-שירותו בצה"ל באוגוסט 1955 ולא יכול להמשיך בלימודיו. במשך הזמן הקצר של שירותו היה לחייל אמיץ והצטיין בדבקות במשימה ובשמירת-סוד. באחד הימים סח לחברו, כי גם הוא היה רוצה להשתתף באחד הקרבות, כי "מדוע אהיה יוצא מן הכלל? מדוע אחרים נופלים למען המולדת ואני – אשב בחיבוק ידיים?" בתקופת-שירותו השתתף בכמה פעולות צבאיות, ובאחת מהן, ביום כ"ז במרחשון תשי"ז (1.11.1956), בימי מערכת-סיני, נפל. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול וביום כ"ט בתשרי תשי"ח (24.10.1957) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר-סבא. אחרי נפלו הוציאו חבריו חוברת לזכרו.